אררט

אררט גליון 04 | שבת לך לך


ההתפזרות שלאחר מגדל בבל היוותה נקודת התחלה לגילוי ובירור הזהויות השונות שבאנושות ובכל עם ועם.  מתוך בירור זהויות זה מגיח אברהם, השומע את דבר א-להים והולך. הוא הולך ע"מ להיפרד מזהותו הראשונית, מבית אביו, ע"מ שיוכל בסוף התהליך להתחבר לכלל האנושות- "ונברכו בך כל משפחות האדמה"

אברהם ושרה לא יוצאים לבד,  אותם מלווה קהילה, קהילת "הנפש אשר עשו בחרן". אפשר לומר שאותה קהילה מהווה את ראשית בני נח, כמובן שכלל האנושות הינה תוצרו של נח, אך כעת ישנו זרם חדש של בני נח- בני נח מבית מדרשו של אברהם.

אנו מנסים להמשיך את מסורתו של אברהם, מסורת של של שאיפה לברכה על כלל האנושות וחיבור לקהילות בני נח ברחבי העולם.

השבוע חל יום פטירת הרב יהודא ליאון אשכנזי (מניטו), הרב אשכנזי התעסק רבות בבירור זהותנו המתרקמת במדינת ישראל ובניסיון לקרוא את תרבויות העולם בעין עברית, בגיליון זה מובא לקט מדברי הרב בדבר היחס בין אברהם העברי ושם בן נח.

עוד בגיליון- חלק ב' של סיפור התמודדויותיו של אאורימס, בן נח בין הגויים. מאמרו של הרב שרקי העוסק בהגדרת מצוות בן נח ומאמר של הרב חנניה מלכה המתייחס לברית אברהם בין מדינת ישראל למדינות ערב.

קריאה מחכימה,
מערכת אררט

על פי היהדות, מחויבים בני נח בשבע מצוות בסיסיות:

א. איסור עבודה זרה

ב. איסור ברכת ה' [=גידוף]

ג. איסור שפיכות דמים

ד. איסור גזל

ה. איסור גילוי עריות

ו. איסור אבר מן החי

ז. מצוות דינים – הקמת מערכת משפט

ניתן ליצור חלוקה פנימית בתוך שבע מצוות אלו:

שתי המצוות הראשונות עניינן התחום שבין אדם למקום.

שתי המצוות השניות עניינן התחום שבין אדם לחברו.

שתי המצוות השלישיות עניינן התחום שבין אדם לעצמו [=מידות].

המצווה האחרונה – דינים – נועדה ליצור מסגרת חברתית לשמירה על קיום מצוות אלו.

על פי חלוקה זו, תורת ישראל תובעת מכל בן נח תיקון בשלושה תחומים: התחום התיאולוגי, התחום החברתי, והתחום הנפשי.

א. עבודה זרה

נאסר על בן נח לקיים פולחן אלילי. יש לשים לב שאין לבן נח הגדרה חיובית של אמונה במציאות ה', אלא הגדרה על דרך השלילה. בכלל איסור זה: תפילה; זביחה; הקטרה; ניסוך; השתחוויה; וכל מעשה פולחן שהוא דרך עבודתה של אותה אלילות.

הכפירה בעבודה זרה נחשבת כמעלה גבוהה, עד שקבעו חכמים (מסכת מגילה יג, א): "כל הכופר בעבודה זרה נקרא יהודי".

חשיבות המצווה נובעת מהעובדה שהאלילות משעבדת את האדם אל הטבע, בעוד שעבודת ה' מפגישה אותו עם מקור חייו, ובכך משחררת אותו. כמו כן, ריבוי האלים פוגע בהרמוניה הפנימית של הנפש, ומכריחה את האדם לבחור בערך אחד על פני אחרים – כגון האהבה, הדין, השלום, האמת, הצדק או היופי – בעוד שאמונת הייחוד עושה שלום בין הערכים כולם.

ב. ברכת ה'

נאסר על בן נח להוציא מפיו אמירה שיש בה זלזול בכבוד שמיים.

חשיבות המצווה נובעת מהעובדה שזלזול בכבוד שמיים הוא התכחשות של האדם אל מקור חייו. מבחינה מסוימת ניתן לומר שחסימת מקורות החיים חמורה מרצח – שכן הרצח פוגע בחי, ואילו המזלזל בכבוד שמיים פוגע בשורש החיים. כך עולה, לדוגמה, מפרשת אמור, שבה מסודרות העבירות בהדרגה: ראשית ברכת ה', לאחר מכן רצח, לאחר מכן הריגת חיה ולאחר מכן פציעת אדם.

ג. שפיכות דמים

נאסר על בן נח להרוג אדם. בכלל איסור זה: המתת חסד; הפלה; הלבנת פנים.

יסוד האיסור איננו שמירת הסדר החברתי, כי אם ערכי–מהותי: "כי בצלם אלוהים עשה את האדם".

על פי התורה, יש סמכות לציבור להגן על עצמו, ובתנאים מסוימים אף לצאת למלחמה. מדובר בהיתר של שפיכות דמים במסגרת דיני המדינה.

ד. גילוי עריות

נאסרו על בן נח מספר ביאות. בכלל איסור זה: אמו; אשת אביו; אחותו מאמו; בתו; אשת חברו; זכר; בהמה.

חשיבות המצווה נובעת מהעובדה שהשימוש בכוח ההולדה מוכרח לעמוד בתנאים מסוימים על מנת שירומם את האדם ולא ישפילו. קדושת חיי האישות היא המימוש של ברכת ה': "פרו ורבו ומלאו את הארץ וכבשוה", שניתנה לאדם הראשון.

מאיסור העריות נגזרות דרכי הצניעות והקדושה הראויות לכל הנברא בצלם.

ה. גזל

נאסר על בן נח לגזול את רכוש חברו. בכלל איסור זה: הכובש שכר שכיר; חטיפת אדם ושעבודו; אשת איש.

חשיבות המצווה נובעת מהעובדה שרכושו של אדם הוא במידה מסוימת הרחבה של נפשו. כך קבעו חכמים (בבא קמא קיט, א): "כל הגוזל את חברו שווה פרוטה כאילו נוטל נשמתו ממנו". לכן הגזל הוא מעין נספח של שפיכות דמים.

איסור גזל קיים גם בממון או רכוש בשווי מזערי – "פחות משווה פרוטה". ההנחה שעומדת ביסוד דין זה היא שאדם עשוי להקפיד על חברו גם על שווי מועט שכזה. החברה האנושית התפתחה במהלך הדורות, ומחילה על סכומים כאלו הפכה לנורמה, כך שדין של גזל "פחות משווה פרוטה" הנו תיאורטי בעיקרו.

בגזל של יותר משווה פרוטה קיימת גם חובה להשיב את הגזילה.

ו. אבר מן החי

נאסר על בן נח לאכול בשר שנתלש מבעל חיים בעודו חי. בכלל איסור זה: הצדפות; דם מן החי.

חשיבות המצווה נובעת מהחמלה הכללית שחמלה התורה על בעלי החיים. על אף שהותרה המתתם של בעלי חיים לצורך מאכל האדם (כתוצאה מנפילת האנושות בדור המבול) – נאסר לנהוג כלפיהם באכזריות.

האיסור קיים גם לאחר מותו של בעל החיים שננקטה כלפיו אכזריות.

ז. דינים

הצטוו בני נח להקים בכל חברה מערכת משפט.

לדעת הרמב"ם, עניינה של מצווה זו הוא להקים מערכת משפט שתעסוק בעבירות על ששת המצוות הקודמות.

לדעת הרמב"ן, עניינה של מצווה זו הוא להקים מערכת משפט שתסדיר את כל ענייני החברה האנושית ותקינותה, ובכללם: סדרי השלטון ודיני המלכות.

באופן תיאורטי מצווה זו כוללת אופציה של הטלת עונש מוות. מבחינה מעשית, על הענישה להיות מדורגת בהתאם למצבה של אותה חברה והתקדמותה הערכית.

הסכמי אברהם

הסכמי אברהם  המבורכים  שקורים לאחרונה משאירים אותנו פעורי פה.  מלבד הכרת התודה לבורא עולם שזיכנו לראות בעינינו  כיצד אט אט  מתקיימת נבואת ישעיה, וגרים ביחד זאב עם כבש , אנחנו מתעוררים לתופעה חדשה   שמצריכה אותנו להתבוננות מחודשת.

אחרי שנים שהנרטיב היהודי הבסיסי הוא להיבדל מהעמים , ולדעת שהכל מתחיל ונגמר אצלנו, ואברהם אבינו , הוא שלנו ולא של אף אחד אחר.

פתאום אנו קמים לבוקר חדש  שבו מסתבר שיש עוד כמה מאות מיליונים שרואים באברהם  כמקור להשראה ולהשכנת שלום עולמי, כגורם המאחד בין העמים. משהו באישיותו של אברהם כל כך חזק, שהוא יכול לתת השראה אלפי שנים אחרי מותו, לייסד הסכמי שלום בין עמים, שכולם מרגישים שהם בניו והוא  אביהם.

מי הוא אברהם? לאיזה אומה הוא שייך?

האם הוא יהודי  מבודד שכל עניינו הוא עבודת בוראו, או  שהוא יהודי רחב היקף חובק עולם ותרבויות?

ננסה להציג 2 מעגלים הפוכים באישיותו של אברהם אבינו  מחד נראה אצלו את מעגל הנפרדות  ומאידך את מעגל המעורבות

מעגל הנפרדות

אברהם אבינו זכה לכינוי אברהם העברי:   "ר' יהודה אומר כל העולם מעבר אחד והוא מעבר אחד" (בר"ר מב, ח).

אברהם מייצג בעשרת ניסיונותיו  המפורסמים  את היכולים להתנתק מהכל למען ה', ונציין חלק מהם:

בניסיון באור כשדים, הניסיון בו הושלך אברהם אבינו לכבשן האש הוא הראה לאנשי מגוריו כי הוא שונה מהם, הם גרים ביחד אך מנותקים בדעות.

כאשר עזב אברהם אבינו את חרן והלך לארץ ישראל (הניסיון השני) התנתק אברהם אבינו ממשפחתו, מאביו, מאימו, מארצו וממולדתו.

כאשר נלקחה שרה אימנו לבית פרעה ולבית אבימלך (הניסיון הרביעי והתשיעי) התנתק אברהם אבינו מאשתו (שכן בדרך הטבע מי שנלקחת לבית המלך אינה חוזרת, ואברהם אבינו לא ידע באותה שעה שהיא תחזור).

במעמד ברית בין הבתרים (הניסיון השישי) נתבשר אברהם אבינו כי למרות מסירות נפשו הגדולה, זרעו עתיד לסבול מידי אומה זרה במשך כארבע מאות ועשר שנים. גם כאן נדרש אברהם אבינו להתנתק ממחשבותיו ומרגשותיו ולא לשאול "זו תורה וזו שכרה".

בניסיון ברית המילה (הניסיון השביעי) צריך היה אברהם אבינו לנתק את העורלה, חלק מגופו ומבשרו.

 בניסיון גירוש הגר וישמעאל (ניסיון שמיני) היה אברהם אבינו צריך להתנתק ממצפונו הטבעי.

בניסיון העקדה - מלבד עצם הקושי הבסיסי של אב להרוג את בנו היה צריך אברהם אבינו לעשות מעשה הסותר את המסר שאותו העביר במשך כל חייו, של חסד ומלחמה בעבודה זרה.

למעשה לאחר עשרת הנסיונות   הוברר כי "אֶחָד הָיָה אַבְרָהָם" (יחזקאל לג, כד). אברהם אבינו מצא את עצמו אחד, לבד, מנותק ממשפחה, מארץ, ממולדת, מנותק מאחיינו (לוט), מפילגשו (הגר), מבנו (ישמעאל), ומנותק מעצמו (ממוסרו וממצפונו), כל כולו בטל ומבוטל בביטול מוחלט לרצון ה'.

אם מסתכלים על אברהם אבינו כך הרי שהיהודי המושלם, הוא זה  שיוצא נגד כולם למען אמונתו  וחיבורו  לאלוהיו.

מעגל המעורבות

מאידך גיסא אנו רואים כי אברהם אבינו הוא דמות מאוד מעורבת עם הבריות ועם העולם, איש העולם הגדול .

בזוהר מתואר כי אברהם היה מעין חוקר תרבויות גדול, והיה מכיר את השורש הרוחני של כל התרבויות , ומיהם השרים הממונים עליהם בשמיים, וכאשר ניסה אברהם להבין מה השורש הרוחני של ארץ ישראל ומיהו  השר הממונה עליה, נתקל בסימן שאלה גדול, והלך לארץ ישראל כדי לגלות זאת, ושם הוא גילה שאין שר לארץ ישראל, אלא היא מושגחת ישירות מה'.

כמו כן מתואר בזוהר כי אברהם היה יושב כל ימיו במקומות בהם יש אורחים רבים והיה מכניס אורחים.

אדם גדול שמצליח לתכלל ולהכיל את כל התרבויות בתוכו, ועסוק כל ימיו להכניס אורחים ראוי לתפקיד ,אב המון גויים.

תפקיד חדש

השבוע ציינו את יום פטירתו של מניטו שכל הזמן חזר על כך שה' ברא את כל העולם ואת כל העמים, ולכולם יש את המערכת הרוחנית והעניין שלהם.

במשך דורות היינו עסוקים בעיקר בקרב לשמור על זהותנו היהודית ועל הנאמנות לתורה ולמצוות נגד כל המנסים להניא אותנו מכך.

אך כעת אנו נכנסים לתקופה חדשה בה, ה' יתברך דורש מאתנו  להבין כיצד הוא מתגלה בכלל העמים. הרב אשכנזי זצ"ל שהחל לעסוק בזה סלל לנו את תחילת הדרך, וכעת יותר מתמיד עלינו ללמוד את המורכבות המיוחדת באישיותו של אברהם אבינו ,מחד כל כולו עם אלוהיו נגד כולם, ומאידך עם כלל האנושות מתוך ראיה שזה הגלוי האמיתי של אלוהיו.

שנזכה להבין ולדעת לנווט נכון בין מעגלי הנפרדות והמעורבות שלנו, ולהבין מה ה' שואל מאיתנו בתקופה מיוחדת זו.

השבוע התקיים יום הזכרון של הרב יהודה ליאון אשכנזי זצ"ל
הנכתב כאן הם ממשנתו

"מה ההבדל בין הזהות של עבר והזהות של אברהם? אברהם, הוא מדרגה, עבר הוא השלב המבשר את אברהם. ויש הרבה מקורות בזה. מה יותר עברי אצל עבר מאשר אצל נח? השם 'עבר' זה השם של אדם ונח בדור שלפני הפלגה, אז נקרא עבר, זה מה שנשאר; ומזה ההתפשטות של אותה נשמה, דרך אברהם. מה אברהם מקבל משם? אברהם ושם נפגשים.. מלכיצדק צריך להבין את זה ככה. מדברים על ישיבת, או ישיבות שם ועבר.שם תיקן את החטא של בין אדם למקום ועבר, את החטא של בין אדם לחברו.כי המלה 'אח' חוזרת במקרא רק גבי עבר: "אחי יפת הגדול " אחי, זו פעם הראשונה, אחרי הריגת הבל, שהמילה 'אח' חוזרת בשושלת של האדם, ולכן הוא למד מ-'שם' את ה' ואצל 'עבר' ,את האחריות לאח. זה שני הממדים של הדרך ארץ שקדמה לתורה."
[שיעורים על שערי אורה –הרב יהודא אשכנזי (מניטו)]

"ביסוד מידת החסד ניצבת הנטייה להעמיד את זולתי כשווה ערך או אף עליון לאני שלי.אך אם אין הדדיות, אם האחֵר אינו משיב לי אהבה תחת אהבה, מוביל הדבר בהכרח לאלילות ולכישלון מוסרי. גישה זו הכשילה הן את עובדי האלילים בעת העתיקה והן את ההומניסטים המודרניים הגדולים, שכן בה נע האדם בין הקיצוניות האחת של הקרבת קרבן אדם לאליל, לבין הקיצוניות השנייה של ההקרבה העצמית על מזבח המוסר ההומניסטי. מול גישה זו העמידה התורה פתרון אחד ויחיד: ההדדיות. ההדדיות מהווה את האיזון בין המידות. אברהם מייצג את מידת החסד ויצחק את מידת הדין. רק יעקב-ישראל מהווה את האיזון ההדדי האמיתי בין שני הקצוות הללו, והוא בבחינת מידת האמת והרחמים: תִ תֵן אֱמֶת לְיַעֲקֹּב חֶסֶד לְאַבְרָהָם (מיכה ז כ). הדדיות התורה מתבטאת בכל תחומי החיים, הן בקשר שבין אדם לאבלוהיו, הן בקשר שבין אדם לחברו, והן בקשר שבין אדם לעצמו; שכן הפיכת האחֵר ל"יש מוחלט" היא בגדר אלילות, וזהו שורשו של כשלון ההומניזם."
[סוד העברי - פרק ד: משוואת האחווה (עמוד 123)- הרב יהודא אשכנזי (מניטו)]

"עם ישראל לעומת ישיבות שֵׁם ועֵבֶר- שאלה: לפי ההסבר שנתן הרב לגבי ההבדל בין עם ובין קהילה או כנסייה, איך אפשר להבין את המושג של ישיבות שֵׁם ועֵבֶר? תשובה: זקני אברהם, שֵׁם ועֵבֶר היו צדיקים והם הקימו בתי מדרש המכונים ״ישיבות שֵׁם ועֵבֶר״.[74] בבית מדרשו של שֵׁם היו לומדים את המצוות בין אדם למקום, ובבית מדרשו של עֵבֶר היו לומדים את המצוות בין אדם לחברו, מבחינת ״דרך ארץ שקדמה לתורה  ״.[75] ייתכן שתכניתו הראשונה של אברהם הייתה דומה לזו של שֵׁם ועֵבֶר.[76] אברהם קורה בשם ה׳ בכל מקום שאליו הוא מגיע ומכניס את התושבים המקומיים תחת כנפי השכינה. פעילות זו דומה להקמה של ״כנסייה״ או בית מדרש של מאמינים, לפי לשון המדרש. החידוש של הקב״ה הוא שהוא מצווה על אברהם לייסד מאומה ולא בית מדרש".

[74] ראה תרגום ירושלמי על בראשית כד-סב: ויצחק הוה אתי מבי מדרשא דשם רבא.

ראה גם ב״ר נו-יא: ׳וישב אברהם על נעריו׳: ויצחק היכן הוא? ר׳ ברכיה בשם רבנן: דתמן שלחו אצל שם ללמוד ממנו תורה.

ב״ר סג-י: ויעקב איש תם יושב אהלים שני אהלים בית מדרשו של שם ובית מדרשו של עבר.

[75] ראה ויקרא רבה ט-ג: דא״ר ישמעאל בר רב נחמן עשרים וששה דורות קדמה דרך ארץ את התורה הה״ד (בראשית ג) לשמור את דרך עץ החיים, דרך זו דרך ארץ ואחר כך עץ החיים זו תורה.

 [76] צריך להיזהר כאשר אנחנו פוגשים מושגים, כמו המושג של ישיבות שם ועבר. אסור לדמיין ישיבה כפי שאנחנו מכירים אותה היום. כוונת חז״ל פשוטה: ישיבה ולא עם, כלומר קהילה של מאמינים. שם ועבר היו צדיקים גדולים וסביבם היו תלמידים. בדומה למה שקרה לאברהם בתחילת מסעו כאשר יצא מאור כשדים ומחרן. אבל ישיבה היא לא עם. החידוש של תחילת פרשת ״לך לך״ הוא שהקב״ה מבקש מאברהם לייסד אומה ולהפסיק להיות ראש ישיבה, ראש של קהילה של מאמינים. מדוע? כי זה לא יכול להחזיק מעמד לאורך זמן (מתוך שיעורי הרב על אברהם אבינו)."
[סוד מדרש התולדות 5: אברהם אבינו ומשה רבנו –הרב יהודא אשכנזי (מניטו)]

"ומלכי צדק מלך שלם וגו' -- הה"ד (תהלים מה) ובת צור במנחה פניך יחלו עשירי עם. ומלכי צדק מלך שלם -- המקום הזה מצדיק את יושביו. מלכי צדק, אדוני צדק, צדק נקראת ירושלים, שנאמר (ישעיה א) צדק ילין בה מלך שלם. רבי יצחק הבבלי אומר: שנולד מהול. הוציא לחם ויין והוא כהן לאל עליון --רבי שמואל בר נחמן ורבנן. רבי שמואל אמר: הלכות כהונה גדולה גילה לו. לחם, זה לחם הפנים. ויין, אלו הנסכים. ורבנן אמרי: תורה גילה לו, שנאמר (משלי ט): לכו לחמו בלחמי ושתו ביין מסכתי. את הזהות של מלכי-צדק מלך שלם, וכל מה ששייך לדמותו ולתפקידו כ-'הדמות המשיחית' של אותו זמן, אבל השייכת מהתקופה הקדומה לאברהם...כתקופה טרום-עברית זה סוף התקופה הארמית פסוק י"ד , וּמַלְכִּי צֶדֶק מֶלֶךְ שָׁלֵם הוֹצִיא לֶחֶם וָיָיִן וְהוּא כֹהֵן לְאֵל עֶלְיוֹן. , אז קודם כל הפשט לפי רש"י : [ "לחם ויין"] – "כך עושים ליגעי מלחמה"   למה המקרא מציין את המאורע הזה , שמלכי צדק קבל את פניו של אברהם אחרי המלחמה בלחם ויין? אז לפי הפשט: זה נהוג אחרי המלחמה להגיש איזה עזרה, בעיקר כפי שאומר רש"י   יגעי מלחמה - לעזור להם. אבל רש"י מוסיף: למה היה צריך לציין את זה, שלמלכי צדק שהיה הכהן של אותו דור, ושהוא רואה את תוצאת המלחמה, שאברהם הביא אסון לאותו תרבות שמלכי צדק היה הכהן שלה , " והראה לו שאין בלבו עליו על שהרג את בניו ומ"א רמז לו על המנחות ועל הנסכים שיקריבו שם בניו "

מלכי צדק, מתוך התיאור של הפשט של המאורע, בא להשלים עם אברהם, מלכי צדק מוסר לו את סגולת הכהונה... אנחנו רואים במדרש מחלוקת, מה מסר לו בדיוק.

... לֶחֶם וָיָיִן מכיוון שמסר לו סגולת הכהונה ואנו יודעים מהפסוק עצמו שהדמות שלו זו הדמות המשיחית של כהן לאל עליון של אותו דור, לפי כל מה שלמדנו כבר על זה , אז ברור שמסר לו את סתרי תורה השייכים לסגולת הכהונה, מבחינת דרך ארץ שקדמה לתורה אם אפשר להגדיר את זה ככה, אעפ"י שאח"כ בדעת רבנן, זה היה התורה בפירוש, אבל מה היא התורה שקדמה לתורה? תורה שקדמה לתורה, ויש ביטויים כאלו בהרבה מקורות, זה כשהאבות למדו תורה בישיבות שם ועבר. יש איזו מסורת, שנקראת תורה, חוכמה של תורה, לפני גילוי התורה לעם ישראל, שמתחיל עם אברהם...יש תקופת האבות, עם ישראל ידע את התורה, קיבל את התורה כמסורת האבות כמסורת ההתנהגות של האבות, לכן אני רוצה לדייק את המושג, את הביטוי דרך-ארץ שקדמה לתורה, אבל אותו דרך-ארץ שקדמה לתורה הוא דרך ארץ השייכת לתורה" [שיעורים על בראשית רבה, מג, ו: –הרב יהודא אשכנזי (מניטו)]

כל שיעורי הרב שרקי משבוע מניטו:

  1. מה חידש מניטו בקריאת המקורות - אזכרה למניטו בהפקת בית מדרש הרוח הגדולה. (31:03)
    https://youtu.be/-ECcM_uCVnk
  2. אופיר טובול מראיין את הרב שרקי על מניטו. בהפקת כולנא. (19:17)
    https://youtu.be/MfqyW-fgChw
  3. "הלץ במשנתו של מניטו" (39:24)
    https://youtu.be/ktUMTlV6qVM
  4. דמותו של מניטו - לחניכי תנועת עזרא (01:07)
    https://youtu.be/RVib0kO-t9I

אאורימס גאוגה / וילנה

"ברצוני להמשיך" אמר אאורימס. זו היתה, אחרי הכל, רק התמודדות הראשונה שהזכיר. המאבק הבא קשה יותר. פתאום אתה נהפך ל"כבשה שחורה" בפני משפחתך, חבריך והקהילה הרחבה.

"אל תשכח, בני נח בדרך כלל לא עוזבים את קהילתם או משפחתם המקורית. אנו ממשיכים לחיות בסביבתם. כל מי שבסביבתנו ממשיכים להחזיק באמונות בהן אנו כופרים. אנו מי שהשתנו - לא הם".

"אשתף אותך את אחד מזיכרונות ילדותי המוקדמות". אמרתי לו, "גדלתי בקיבוץ, שם סבי גידל תרנגולות. הייתי קרוב מאוד אליו, ומדי פעם הוא היה לוקח אותי אתו ומלמד אותי טבע. יום אחד, נכנסתי אתו ללול התרנגולות וראיתי מה שנראה כמו שטיח נוצתי וצהוב של אלפי אפרוחים מצפצפים על הרצפה. בפינת הלול, שמתי לב לאפרוח בעל גוון כהה, כמעט שחור, נפרד משאר האפרוחים.  שאלתי את סבי: "למה האפרוח השחור שם לבד? הוא בעונש?" סבי לא ענה. הוא הלך לעבר האפרוח השחור, הרים אותו והניחו בין האפרוחים הצהובים.

תוך שניות, האפרוחים הצהובים הסתערו על האפרוח השור, שהיה רק בן כמה שבועות. הם ניסו להתקיפו בציפורניהם. סבי הרימו מהר והחזירו למקומו בפינה. "אתה מבין?" סבא שאל אותי."

"בהחלט", אאורימס הפסיק אותי. "לזה התכוונתי מקודם: השונה מהקולקטיב נתקל  בעוינות."

 אוקיי, אולי המילה המדויקת היא אנטגוניזם. אחרי הכל, נושאים דתיים ואידיאולוגים יכולים לעורר מחלוקת רבה.

אנו מוצאים דבר דובה באבינו אברהם שאתגר את כלל העולם באמונתו בא-ל אחד בזמן בו עבודת האלילים היתה הנורמה.

ה' אומר לאברהם: "לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך" (בראשית י"ב א').

חוץ מלספר לנו על מעברו של אברהם לארץ העברים, פסוק זה הוא גם מטאפורה למה שאדם צריך לעשות  כשהוא מאמין שהוא אוחז באמת. לצאת מאזור הנוחות שלך ולהטיל בספק את אידיאולוגיית "בית אביך".  רק על ידי "לך לך" אתה יכול "להגיע אל" הארץ המובטחת כמו אברהם.

"עכשיו", אאורימס המשיך, "אתה תנסה לשכנע אחרים בצדקת דרכך, תנסה להשיג תמיכה באמונותיך. משתי סיבות: קודם כל, האמת "בוערת החוצה" ממך. אינך מצליח לשמור אותה בקרבך ללא שיתופה בקרב בני משפחתך. שנית: מי רוצה להישאר כה בודד?

אבל, בשלב זה, הגעת למצב דמוי "מלכוד 22".

פתאום אנשים נמנעים משיחה כנה ופתוחה אתך. הם אינם מעוניינים להשתכנע,  הם אינם מעוניינים לעבור את אותו מסע. אנשים מעדיפים לא להעמיד בספק את תפיסותיהם הרוחניות."

כפי שאמרנו: דת ואידיאולוגיה יכולים להיות נושאים לא נעימים.

אתגר גדול נוסף בהפיכה לבן נח, לפי כללי ההלכה היהודית, הוא השוני המעשי בין דרך החיים הנוחיית ודרך החיים הנוצרית הנורמטיבית.

על מנת להיחשב נוצרי טוב, אדם צריך להאמין בסט אמונות ללא צורך להפוך אמונות אלו למעשים בפועל. זהו ה -"קרדו", ה -"אני מאמין" שמשנה, לא המעשה בפועל.

המסורת היהודית מלמדת שאמונות לא יכולות להישאר בגדר תיאוריה בלבד. מצופה ממך להפוך אמונות אלו למעשים בצורה יומיומית!

להוכיח את אמונתך דרך קיומה.

בקריאתינו את המקורות, אפשר לראות כמה נכונה דרך זו. משה מדגיש עניין זה בפסוק הבא:

 " ויקרא משה אל כל ישראל ויאמר אלהם שמע ישראל את החקים ואת המשפטים אשר אנכי דבר באזניכם היום ולמדתם אתם ושמרתם לעשתם" (דברים ה' א')

חג האומות תשפ"א

כמדי שנה, גם השנה נערוך את הכנס השנתי שלנו ביום חגה של האנושות - כ"ז חשוון.

הכנס ייערך השנה בשידור חי בזום,

ויעסוק בשאלה: "מהו הייעוד האוניברסלי של עם ישראל וכיצד הוא מתורגם למציאות ימינו?"
כמיטב המסורת, נאחר בכנס את מיטב אנשי הרוח והוגי הדעות, יחד עם יו"ר ארגון ברית עולם - הרב אורי שרקי.

בין המשתתפים: 

- הרב אריה שטרן - רבה של ירושלים
- הסופרת אמונה אלון
- ד"ר גבי טאוב
- אשת התקשורת קרוליין גליק
- פרופ' מאיר בוזגלו
- יואב שורק, ועוד.

הכנס יתקיים במוצאי-שבת "חיי שרה", כ"ז מרחשון, 14.11.20, בשעה 20:30 בשידור ישיר בזום.
להרשמה לכנסhttp://bit.ly/unisar2

בית מדרש אוניבסלי

כבר יותר מעשור הרב שרקי מוביל מהפיכה במובן האוניברסלי של עם ישראל.
קבוצת מתנדבים, בוגרי קורס תיבת נח, החלה השבוע לחשוף נושא זה בקבוצות נוספות בעם ישראל.
חודש חשוון, המתחיל בפרשת נח ומסיים ביציאתו מן התיבה, נבחר להתחיל מפגשים אלו.

ביום שני הקרוב מפגש נוסף בשעה 19:00
מוזמנים ומוזמנות להשתתף במפגשים ולהפיץ את ההזמנה בקרב בני משפחה, חברים ועמיתים להעבודה, ברשתות החברתיות וקבוצות הווטסאפ. המטרה היא להתרחב ולהטמיע את הנושא בקהלים נוספים במדינה.
סדרת השיעורים בחינם ואנו מודים על כך למובילים.
הלינק להרשמה הוא: https://bit.ly/univrp

תודה עבור שיתוף הפעולה!

בית הספר לחכמת האמונה - בראשות הרב אורי שרקי

בשעה טובה ומוצלחת, מחזור א' של בית הספר לחכמת האמונה, החל את לימודיו השבוע.
אנו מאחלים לכולנו הצלחה רבה.
פרטים נוספים בהמשך 🙂


להירשם למיילים שלנו, ברית עולם
קישור להצטרפות לקבוצת ווטסאפ של השיעור היומי:
http://tiny.cc/yomiravcherki
קישור להצטרפות לערוץ טלגרם של השיעור היומי:
https://t.me/yomirc

להערות/הארות על העלון ובכלל ניתן לפנות למייל: shaharu@britolam.community
לסייע לנו במאמץ, להיות שותפים לחץ כאן

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Back to top button