אררט

אררט גליון 03 | שבת בראשית


ב"ה השבת אנו מתחילים את התורה מחדש. וממה התורה מתחילה? לא מסיפור היווצרות עם ישראל, כי אם מסיפור העולם כולו, דומם, צומח, חי ומדבר. לאחר היווצרות העולם בכללותו מתמקד הסיפור באדם, בתהליך הגדרתו כאדם, למן נתינת השמות והנסירה, חטאו וגירושו מגן עדן, עוולת הרצח הראשון וכלל מעללי הדורות שלפני נח שתוצאותיהם התנקזו לבסוף בו ובבניו. הום החותמים את הגדרת הבסיס של האדם. לאחר מכן ישנה היווצרות של עם ישראל, אך זו באה ללא ביטול שאר האנושות כפי שהיה בדור נח. אנו שואפים שכלל האנושות תוכל לחוש באנושיות הנוחיית שלהם, ולפתח אותה לכיוונים חיוביים.

השבת זכינו במאמר של הרב שרקי על הגדרת בן נח, למאמר מאת הרב חיים גולדברג בעניין השאלה האלמותית- מה טעם פתיחת התורה בבראשית? עוד קיבלנו מכתב ראשון בדבר התמודדויותיהם של בני הנח ומכתבבדבר חוויותיו של פסח שרבו- פעיל ארגון ברית עולם, עם בני נח.

שבת שלום וכל טוב,
מערכת אררט

א. הכרה במסר הנבואי שנושא עם ישראל

בן נח הוא כינוי לזהות אנושית מסוימת, שהיהדות מעניקה לה מעמד מיוחד. מדובר באדם שאיננו בן העם היהודי, שמתוך הכרה במסר הנבואי שנושא עם ישראל מחליט לקבל על עצמו מספר מצוות.

היחס בין אותה זהות אנושית ובין נח נובע מכך שעל פי המסורת היהודית רק אצל נח הושלמה החוקה המינימאלית של המוסר האנושי. חוקה זו מאפשרת בין השאר את השמיעה של דבר ה'.

הזהות "בן נח" מתאפיינת בראש ובראשונה בקבלה ובקיום של שבע הציוויים המכונים "שבע מצוות בני נח". "קבלה" משמעותה: ראיית הציווי כנורמה מחייבת. "קיום" משמעותו: עשייה בפועל של הציווי.

בהלכות מלכים (ח, יא) יצר הרמב"ם חלוקה בין שני סוגים של בני נח: חסידי אומות העולם וחכמי אומות העולם. "חסיד אומות העולם" הוא מי שמקיים את שבע מצוות בני נח מתוך הכרה באלוהי ישראל ומכוח העובדה שהוא ציווה עליהן; "חכם אומות העולם" הוא מי שמקיים את שבע מצוות בני נח מהכרע דעתו. שני סוגים אלו של בני נח הם אנשי מעלה, וקיים דיון מסועף בשאלה מי מהם עדיף.

 ב. מצוות כתשתית הקשר עם האלוה

נתמקד בנקודה חשובה העולה מחלוקה זו. לדעת הרמב"ם, אדם שחפץ להיות "חסיד אומות העולם" נדרש לקבל את שבע המצוות מתוך הכרה באלוהי ישראל (ומשום כך עליו לעשות זאת בפני בית דין). הגמרא מתארת כיצד במהלך ההיסטוריה פקע תוקפן של שבע מצוות בני נח, היות שהאנושות לא שמרה עליהן. הגמרא תוהה על פקיעה זו – כיצד אי עמידה בדרישות מסוימות מפקיעה את הדרישות, ומשיבה: הדרישות לא פקעו, אלא הן יתקיימו מעתה ואילך לא באופן של ציווי אלא באופן של החלטה אנושית. לכאורה דבר זה נראה כעליית מעלה וכהתבגרות אנושית, אך למען האמת מדובר בנפילה. מעתה ואילך כל מצווה ממצוות אלו תקדם את האדם לעבר שלמות אנושית, אולם היא לא תקנה לו דבקות וקשר עם האלוה.

הרב יהודא אשכנזי (ממנהיגי יהדות צרפת, 1922-1996) ראה בדברי הגמרא תיאור של התהליך שהתרחש בראשיתה של הנצרות. כאשר פאולוס ביטל את המצוות, הקהילה באנטיוכיה החלה לנהוג חיי הפקרות. הוא שלח להם אגרת וקבע: הכל מותר, אבל לא הכל ראוי. כלומר: צריך להמשיך לקיים את המעשים, אך לא בתור מצוות אלא בתור דרך ארץ. בנפש הנוצרית יש חשש מיצירת קשר עם האלוה על סמך מצוות, משום שהאדם איננו יכול שלא לעבור עבירה וכך הקשר עלול להינתק. לכן לדעתם עדיף שהקשר עם האלוה יהיה בנוי על צינור אחר שהוא האמונה, והמצוות יקוימו בתור דרך ארץ.

לכן, ניתן לומר שכאשר אדם מקבל על עצמו באופן רשמי את שבע המצוות הללו מתוך הכרה באלוהי ישראל, הוא חוזר למעמד המקורי של האדם שבו קיום המצוות שימש תשתית לקשר עם האלוה.

 ג. שמירה על מגוון זהויות

מבחינת המצוות עצמן, רובן המוחלט הוא תכנים על דרך השלילה: שלא להרוג, שלא לגנוב וכיוצא בזה. היהדות בכוונה תחילה לא נתנה הגדרה חיובית לעבודת ה' של בני נח, משום שאותה עבודה משתנה לפי הזהות האנושית של כל אומה ואומה. לו הייתה ניתנת הנחייה חיובית כיצד יש לעבוד את ה' היא הייתה מעוות את הזהות הייחודית של כל בן אומה, ובסופו של דבר היינו מקבלים סוג של אימפריאליזם תרבותי. הנחת היסוד של היהדות היא שהזהות האנושית המקורית התפצלה, וכל אומה ותרבות מבטאת רק ממד מסוים של הזהות האנושית; אופן מסוים להיות אדם; דרך אחת לדעת את אלוהים. לכן היהדות שואפת לאחד את כל הזהויות האנושיות השונות באמצעות שיתוף פעולה, על מנת לשחזר את הזהות האנושית המקורית.

אם כן, העבודה הרוחנית של דבקות באלוהים משותפת לכל בני האדם באשר הם, כל עוד הם שומרים מבחינה מעשית על שבע המצוות הללו. לעיתים עקב קלקולי החברה היחיד נדרש לפרוש ממנה על מנת להתעלות מבחינה רוחנית, אולם במצב הרגיל הוא מסוגל להתקדם מתוך ההקשר התרבותי הנוכחי שלו.

מפורסמת שאלתו של רש"י בפתיחת פירושו לתורה. ותשובתו בצידה. בדורנו, תשובתו של רש"י מקבלת משמעות חשובה בהבנת זכותנו על ארץ ישראל, ומנהיגי המדינה לדורותיה נעזרו בפירוש זה. אולי הדוגמה המוכרת ביותר הם דברי בן גוריון: התנ"ך הוא הקושאן שלנו על הארץ. יחד עם זאת, לשאלתו של רש"י ישנם תשובות נוספות ואף אחת מפתיעה מהוגי דעות לא יהודים לאורך ההיסטוריה.

מהיכן מוצא האנושות?

לפני כשלוש שנים קיימנו סמינר לקהילת בני נח בדרום אפריקה. מאוד היה חשוב להם להפגיש אותנו עם מוזיאון שנבנה במיוחד על ידי האו"ם, כדי "לחנך" את האוכלוסייה המקומית שנחשבת נחשלת. מוזיאון בו מוסבר בפירוט כיצד האדם נוצר מן הקוף. המארחים שלנו, כמאמינים, טרחו להדגיש בפנינו כיצד הדבר סותר את דעת התורה. מצד שני, כחיפויי על העלבון שהם נחשבים "נחשלים", לאורך כל הסיור הם טרחו להדגיש בפנינו את אמונתם בעובדה שהאדם הראשון שנוצר עלי אדמות, נוצר בארצם, בדרום אפריקה, ומשם התפשט לכל העולם. אמונה זו נתנה להם את הצידוק לתחושת עליונות על פני כלל העמים, באפריקה ובכלל.

שאלת עליונות הגזע, זו התמודדות שהייתה קיימת לאורך כל ההיסטוריה. כל הגזעים ביקשו למשוך את ייחוסם עד אבותיהם הראשונים, בשוללם מעמים אחרים זכות מוצא זו. ממילא, הזר והאחר הם יצורים נחותים ונחשלים בהתפתחותם עד כדי ניצול ושלילת זכויות יסוד ואפילו שלילת החיים.

אצל עם ישראל אין זלזול בספר הייחוס של אומות העולם ובתהליך התפתחותם ההיסטורי. הפרקים הראשונים של ספר בראשית מתעניינים במוצא הגזעים האחרים, ביישובם בעולם ובתפקידם – אלפי שנים עוד לפני כניסתו של העם העברי לתוך ההיסטוריה. וכאן נוכל לתת מענה נוסף לשאלה מה טעם פתח בבראשית: כדי להעניק מסגרת הכוללת בשווה את כל עמי הארץ. אין זלזול באיש! כל בני האדם הם בעלי צלם ודמות כדברי ר"ע במסכת אבות: "חביב אדם שנברא בצלם".

למי יש יכולת לעשות סדר בבלגן?

בקריאה פשוטה בפסוק המתאר את ביראת האדם, בביטויי "נעשה אדם" בלשון רבים, עלולים לחשוב שהיו שותפים לקב"ה בבריאת האדם. הרמב"ן[1] עונה על כך, ושוב, מדובר באחדות הקדמונית המקיפה את כלל מין האדם:

"וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים נַעֲשֶׂה אָדָם" - ... והפשט הנכון במלת "נַעֲשֶׂה" הוא מפני שכבר הראית לדעת (לעיל פסוק א) כי האלהים בָּרָא יש מאין ביום הראשון לבדו ואחר כך מן היסודות ההם הנבראים יצר ועשה… אמר באדם "נַעֲשֶׂה" כלומר אני והארץ הנזכרת נַעֲשֶׂה אָדָם שתוציא הארץ הגוף מיסודיה כאשר עשתה בבהמה ובחיה כדכתיב (להלן ב ז) וַיִּיצֶר ה' אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם עָפָר מִן הָאֲדָמָה ויתן הוא יתברך הרוח מפי עליון כדכתיב (שם) וַיִּפַּח בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים.
ואמר "בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ" כי ידמה לשניהם במתכונת גופו לארץ אשר לוקח ממנה וידמה ברוח לעליונים שאינה גוף ולא תמות.
ואמר בכתוב השני בְּצֶלֶם אֱלֹהִים בָּרָא אֹתוֹ לספר הפלא אשר נפלא בו משאר הנבראים.
וזה פשט המקרא הזה מצאתיו לרבי יוסף הקמחי והוא הנראה מכל מה שחשבו בו... והנה האדם דומה לתחתונים ולעליונים…"

הסברו זה של הרמב"ן מביא את האדם לכדי שייכות טבעית לעולם מצד אחד, ויחד עם זאת, לנבדלות נשמתית המשליטה את האדם על הטבע, מכניסה בו צורה, מפרה אותו ומארגנת אותו. מה טעם פתח בבראשית? ללמדנו את תפקידו של האדם בעולם. לעומת ה"תוהו ובוהו" של היום הראשון, יגיע האדם, שמקורו מן התחתונים וישתמש ברוח אלוהים שבקרבו להשליט כאן סדר עולמי חדש. כידוע, פרק א' קודם להופעת העם העברי בהיסטוריה. יכולות אלו של האדם לא קיימות רק אצל צאצאי אברהם יצחק ויעקב, גם אם לאחר מכן אלו האחרונים יקבלו תפקיד של כהנים.

אחוות העמים הנולדת מאחדות המוצא האנושי

כדי להבין את התשובה השלישית, זו שניתנה על ידי הוגים מאומות העולם, חשוב להזכיר את התפיסה הפוליתאיסטית (ריבוי אלים) שהייתה קיימת בעולמנו בתקופה שבה עם ישראל הופיע על במת ההיסטוריה. עמים שונים האמינו באלים מרובים, רוב רובם של אלים אלו היו כפופים לחוקי הטבע. הגדילו לעשות האצטקים שהחזיקו באמונתם ביותר משלושת אלפי אלים שונים. לתפיסת עולם זו יש משמעות ערכית המשפיעה באופן ישיר על התנהגות העמים אחד כלפי חברו, כפי שכותב לורנט[2] בהשוואתו לתורתנו:

"החלוקה לעמים היא ראשונית ותדירה בפוליתאיזם (= אמונה בריבוי האלוהות), משום שמקורה הוא ריבוי הרשויות, שכל אחת מהן מסמלת עם מסוים. וככה, על אף התקדמותה של הפילוסופיה, אפשר לטעון בייחס להוגי הדעות של יוון ורומא, כי היה להם מושג קלוש בלבד על האחווה, ללא הכרה פנימית. אין מכשול זה עומד בדרך של תפיסת האחווה בתורת משה. אל יחיד יצר את המין האנושי וכדי להצביע על מכלול אחדותי, אחד המהותי, יצרו האל מאדם אחד. אפילו האשה, הניתנה לאדם הראשון, נלקחה ממנו, על מנת שתיווצר אחדות המין האנושי. הבחירה המיוחדת, שהעברים העלוה על נס, הייתה כפופה לעיקר העילאי והיסודי: [וכאן ניתן לסכם בקצרה תשובה נוספת לשאלה: מה טעם פתח בבראשית? כדי ללמדנו על] אחדות האל והיצירה".

יש כאן אחוות עמים בינם לבין עצמם ועם ישראל, לא רק ביצירה, אלא גם באחדות היסטורית[3] עד לכדי עתיד טוב יותר ומשותף. ואולי הייתרון המשמעותי ביותר של תפיסה זו מגלה על היכולת להתאחד יחדיו באחרית הימים, שכן אם כולנו מאב אחד, הרי שאנו אחים ולא יריבים. ולעומת ההתנהגות הקשה המתוארת לכל אורך ספר בראשית בין קין והבל, אברהם ולוט, יצחק וישמעאל, עשיו ויעקב ובתחילת הדרך בין יהודה ליוסף – עלינו להצליח לחיות נכון כפי שמתואר אצל משה ואהרון שהבכור, לא רק כיבד את אחיו הצעיר, אלא אף שמח בליבו על הצלחתו.

ואם נשאל עצמנו מה טעם פתח בבראשית? על פי תפיסה זו נענה כי פרקי ספר בראשית מניחים את התשתית לדברי הנביאים על "משפחות העמים" שיגיעו לירושלים ונחיה כולנו בשלום יחדיו בב"א.

[1] רמב"ן לבראשית פרק א פסוק כו

[2] מתוך ספרו של ההיסטוריון הבלגי פרנסיס לורנט (1810-1887):  Histoire du droit des gens et des relations internationales

[3] ראוי לציין שעניין המבול מוזכר בכל התרבויות הגדולות, בשמות שונים. אטלנטיס כדוגמה ועוד.

עבדתי עם המספר ההולך וגדל של גויים שבאו לחפש את האמת על אלוקים.

הם עוזבים את הדתות בהן הם נמצאים ומבינים בדיוק כמו שכתוב בירמיהו ט"ז י"ט:

"יְדוָד עֻזִּי וּמָעֻזִּי וּמְנוּסִי בְּיוֹם צָרָה
אֵלֶיךָ גּוֹיִם יָבֹאוּ מֵאַפְסֵי אָרֶץ וְיֹאמְרוּ
אַךְ שֶׁקֶר נָחֲלוּ אֲבוֹתֵינוּ הֶבֶל וְאֵין בָּם מוֹעִיל"

לאורך השנים אני חיפשתי אנשים דרך האינטרנט, ובשנתיים האחרונות הם מוצאים אותנו.

הנה שני סיפורים לדוגמה: סקוט מטנסי,  היה כומר אוונגליסט כל חייו. במשך ארבעים שנה הוא טייל בדרום ארה"ב כשהוא מקיים "מפגשי אוהלים" והטפה. כל משפחתו הייתה מעורבת. הוא יצר איתי קשר וחיפש את האמת. התחלתי ללמד אותו את האמת על אלוקים והתורה. הוא לומד מוכשר ומהיר. הוא וכל משפחתו היו צמאים לאמת ולדברי המסורת של עם ישראל. עכשיו הוא הפך למורה ושותף לברית עולם ועובד איתי בהפצת התורה למען האומות ומלמד אחרים.הוא, אשתו וילדיו הבוגרים זנחו את התפיסה הנוצרית וקיבלו בפני בי"ד של ברית עולם להתנהג כבני נח על פי תורת משה.

והנה דוגמה נוספת: אנג'ליקה, שעבדה ככומר כ- 40 שנה הצטרפה לאחרונה לשירה אשתי, כדי לעזור בהוראת נשים. אמא שלה קראה לה למיטת חוליה לפני מותה ואמרה לה בזו הלשון: "אם את רוצה לדעת את האמת לכי ותלמדי אצל היהודים ומהם ". זה לקח כעשר שנים לפני שהחליטה לעשות צעד זה. כעת היא כבר לא מחויבת לנצרות, גם היא קיימה הצהרה בפני בי"ד של ברית עולם – כבת נח.


יש היום תנועה גדולה בארה"ב וקנדה המתרחקת מן הדוקטרינה הנוצרית ולומדת את האמת מעם ישראל.

אנשים רבים פונים אלינו, מתייצבים ומבקשים שנלמד אותם מהמקורות שלנו, ולא בשביל להתגייר.

אחת השאלות הראשונות שבפיהם: אלוהים בחר בכם, אתם המורים שלנו, הוא מינה אתכם, למה אינכם מתייצבים ודוחפים אותנו לדעת את האמת? לדעתי, עלינו להיפתח כעת בפני האנשים אלה, במיוחד שאינם רוצים להתגייר אלא רק לפסוע לצד עם ישראל: להיות "נלווים אל ה' דרך עם ישראל", להיות קשורים לעם ישראל.

הֵם מעוניינים שילמדו אותם את שבע החוקים האוניברסליים. להיות חלק מתכנית הבריאה. עלינו בני ישראל להצטרף יחד ולאפשר לאלה שמחפשים את האמת האלוהית להצטרף אלינו ולהעניק להם את חלקם הראוי בתורת משה.

לסייע לנו במאמץ, להיות שותפים לחץ כאן

אאורימס גאוגה / וילנה

הכותב הינו פעיל בארגון ברית עולם, המספר על שיחתו עם אאורימס גאוגה, בן נח מוילנה.

כאדם המנהל פעילויות בני נח מסביב לעולם, אני מוצא עצמי בדיונים רבים, אך הפעם בהחלט הופתעתי!

אאורימס רצה לעדכן אותי בעניין ההתמודדויות אותן חווים אנשים המבקשים לסיים את מערכת היחסים שלהם עם הנצרות והופכים לבני נח.

אכן, בני העם היהודי שבו לארצם והשיגו עצמאות פוליטית. תחיית העם היהודי הינה בעלת משמעות רבה ואדירה עבור כל אדם חושב ובעל רגש אחריות. כפי שהוכח ע"י ההיסטוריה יוצאת הדופן שלהם, ליהודים מעמד מיוחד. בממלכת הארכיטיפים הקיימת בכל תרבות הם משאירים סימן בל יימחה על הבלתי מודע הקולקטיבי של האנושות.

אבל, אין זה כה פשוט להפסיק להאמין באלוהותו של ישוע ולקבל את הדרכות המסורת היהודית ביחס לתנ"ך ולתיאולוגיה. כל המבצעים צעד דרמטי שכזה, בייחוד אלו שאינם מתגיירים, חווים מספר אתגרים איתם הם חייבים ללמוד להתמודד.

התגיירות אכן נושאת בתוכה את סיבוכיה שלה. אבל, להפוך לבן נח בדרך כלל אומר להישאר בקהילתך ומשפחתך המקוריים. אנו אפילו רואים זוגות מעורבים (בני נח ונוצרים) הלומדים לחיות בהרמוניה.

"זה מתחיל בשאלות, בחקירת הנצרות" הסביר לי אאורימס, "ומכיוון שהחלטתי לבחון כל פרט באמונה הנוצרית, הידע שלי בנושא נהיה די נרחב. למעשה, דעותיי המוצקות הרחיקו אנשים ממני."

"אבל זו רק הבעיה המשנית" הוא המשיך

"מה הראשונה?" שאלתי.

"מה שהאמנתי בו עד היום היה לא נכון, הייתי שוטה ארור!" הוא ענה.

חשבו על זה לרגע. האם אי פעם הרגשתם משהו כזה? שכל מה שאי פעם האמנתם בו לפתע עומד בסימן שאלה?

זה הזכיר לי מצב דומה מלפני שנתיים. בישוף לשעבר, סאם גורדון, הסביר לקהילתו מדוע הוא עזב את הנצרות. מעבר לשאר ההסברים, סאם ציטט מהתנ"ך:

"...ביום צרה אליך גוים יבאו מאפסי ארץ ויאמרו אך שקר נחלו אבותינו הבל ואין בם מועיל: היעשה לו אדם א-להים והמה לא א-להים" (ירמיהו ט"ז, פס' י"ט-כ' ).

בהקשיבי לאאורימס, יכולתי להזדהות עם תחושת הזעם, העלבון והניצול כמו שהזדהיתי עם בני קהילתו של סאם שהרגיש ו מרומים בעניין אמונתם.

"בוא נמשיך" ביקש אאורימס. הרי אלו היו רק שתיים מההתמודדויות הרבות שהוא ציין בפניי...

שתי ההתמודדויות הנוספות יובאו בגיליון הבא של אררט.

עסקאות נשק, הרב אורי שרקי

בפרשת בראשית אנו עדים לרצח הראשון בהיסטוריה.
משחר ימי העולם, עם ישראל התנגד לנטילת חיים באופן בלתי מוסרי.
לאחרונה התעוררו אנשים בעם ישראל לבחון את נושאי מכירות הנשק של מדינת ישראל. הרב שרקי הצטרף לקריאה זו מתוך דרישה להקים ועדה אתית שתבחן למי מוכרים ולמי לא.
כשם שאדם פרטי מחויב לנהוג על פי אמות מידה מוסריות, כך גם המדינה. זו מורשתם של נביאי ישראל וחכמי ישראל לדורותיהם. מדינת ישראל, המגשימה את חזון הדורות של שיבת ציון, מחויבת לעמוד באמות המידה של המוסר העברי, לשמש מופת לאומות העולם, ולהגשים את היעוד שניתן לאבי האומה: "ונברכו בך כל משפחות האדמה".
המשפט העברי מתנה את הפעילות הצבאית או את חקיקתם של משפטי החברה, בהסכמתן של אישיויות במעמד מוסרי עליון, נביאים, חכמי הסנהדרין, או אדם חשוב. השיקולים העומדים ביסודן של פעילויות צבאיות וכל הנלווה אליהן חייבים לקחת בחשבון את המערכת הערכית של עם ישראל, ולקדם את החזון העתידי של: "וכתתו חרבותם לאיתים וחניתותיהם למזמרות, לא יישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה".
הילכך, הכרח גמור הוא, הן על פי דיני התורה והן על פי המוסר הטבעי, שעסקאות נשק הנחתמות בין גורמים ישראליים ובין מדינות או קבוצות מזויינות בעולם, תפוקחנה על פי ועדת אתיקה בעלת משקל מעשי בקבלת ההחלטות לאשר או לדחות את תקפותן של עסקאות אלה.


אנו מבקשים לעדכן אתכם על פרויקטים שבהם אולי תוכלו לקחת חלק או לסייע לנו: על פי המסורת, כ"ז מרחשון הוא יום יציאת נח מן התיבה.  עמידות שנה, גם השנה נקיים אירוע משמעותי בתאריך זה, מוצאי שבת חיי שרה.
האירוע ישודר באינטרנט. פרטים בהמשך.


להירשם למיילים שלנו, ברית עולם
קישור להצטרפות לקבוצת ווטסאפ של השיעור היומי:
http://tiny.cc/yomiravcherki
קישור להצטרפות לערוץ טלגרם של השיעור היומי:
https://t.me/yomirc

להערות/הארות על העלון ובכלל ניתן לפנות למייל: shaharu@britolam.community
לסייע לנו במאמץ, להיות שותפים לחץ כאן

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Back to top button