אררט

אררט גליון 01 | שבת וילך


אנו נרגשים להציג בפני הקוראים את הגיליון הראשון של כתב העת "אררט".
מדוע אררט?
אררט הוא המקום בו התחלנו, כאנושות, בנח ובניו, מחדש. זו הנקודה בה אמר הבורא "צא מן התיבה", כרת אתנו ברית ונתן לנו את שבעת המצוות הבסיסיות הידועות כיום כ "שבע מצוות בני נח".
לאחר עשרה דורות אברהם צווה "לך לך... ונברכו בך כל משפחות האדמה". משפחת אברהם גדלה ונהיתה לעם ישראל. עמינו קיבל תורה בעלת מסר אוניברסלי, אך מבול הגלות הכריח אותנו להישאר בד' האמות של תיבת ההלכה.
שיבת עם ישראל לארצו לוותה בטלטלות כלל עולמיות, למן המהפכה המדעית, מלחמות העולם ותהליך הכפירה במערב. עם חזרנו לא"י הריבונית אנו מאמינים שהגיע הזמן להפיץ לאומות העולם את התורה האנושית שביהדות, היא תורת בני נוח, כתוספת ותחליף לדתות וערכים הנמצאים בסימן שאלה בימינו.
מטרת עלון זה הינה להכיר דווקא לישראלים את הצד הזה שבתורת ישראל ובאנושות. בו יוכלו חכמים ורבנים לדון בסוגיות הנוגעות לישראל והאנושות, להכיר מקרוב בני נוח מקצוות העולם ולשמוע על הפעילויות שארגון "ברית עולם" מקיים.
גיליון זה יוצא לקראת ראש השנה, בתפילות ראש השנה אנו מדגישים את המלכת ה' בעולם כולו- "וידע כל פעול כי אתה פעלתו". אנו תפילה שפעילותינו בברית עולם תביא לקירוב אותה תפילה לידי ממשות.
מועדים לשמחה,
מערכת אררט

בראש השנה עוברים כל באי עולם לפני הקדוש ברוך הוא כבני מרון, כלומר אחד אחד, למשפט (משנה ר"ה). העמידה כל שנה מחדש לפני מי שבראנו יש בה שילוב של שמחה וחרדה כאחד. שמחה על כך שאנו נזכרים לפני מי שהציב את תוכנית חיינו, שיש משמעות למעשינו ושמצופה מאתנו להצליח במשימת החיים. זו שמחה על האמון שנותן הבורא בברואיו.
יחד עם זאת החרדה שמא לא נצליח להצדיק את עצמנו במשפט ממלאת אף היא את לבנו. מכאן אופיו היחודי של ראש השנה, שהוא גם יום טוב וגם יום דין.
ביום הגדול הזה, שבו אנו מציינים את מעשה בריאת העולם, אנו מתעלים מעל החשבונות הצרים של החיים, ומשתתפים עם כל הבריאה בעמידה למשפט. שותפים אתנו כל באי עולם, כל בני האנושות. אף אנו מזכירים בתפילותנו ביום הזה את מייסדה של האנושות החדשה אחרי המבול, שקיבל את שבע המצוות המהווים את הברית בין ה' לבין כל באי עולם: "וגם את נוח באהבה זכרת, ותפקדהו בפקודת ישועה ורחמים. על כן זכרונו בא לפניך להפרות זרעו כעפרות תבל וצאצאיו כחול הים".
לפיכך כמה נאה הוא לפתוח את הגיליון הראשון של "אררט" דווקא בימים אלו שלקראת ראש השנה. בתקופה נוראת הוד זו, שבה העולם כולו מתנודד ואין מי שיודע מה ילד יום, עלינו לשוב ולהתעסק בגורל העולם כולו, שיהיה כבוד ה' לעולם, ישמח ה' במעשיו.
מהרה יתקיימו בנו דברי הנביא:
כל יושבי תבל ושוכני ארץ, כנשוא נס הרים תראו, וכתקוע שופר תשמעו (ישעיהו יח, ג). והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול ובאו האובדים בארץ אשור והנדחים בארץ מצרים, והשתחוו לה' בהר הקודש בירושלים (שם כז, יג).

לא אחת אנו נפגשים בבני אומות העולם המבקשים להתקרב לעם ישראל בכדי לזכות בעולם הבא. הרמב"ם מציין שאף חסידי אומות העולם יש להם חלק לעולם הבא (הל' תשובה פרק ג הלכה ה). במאמר זה ננסה לבחון מה התנאים המזכים אותם לחיי עולם הבא.
ניקח כדוגמה את תנועת הסופיים בעיקר בשלב האחרון שלה, במאה ה-18, כאשר זרם הסופיות מנקה עצמו ממיסטיקה קיצונית, ותחתיה מושם דגש על מוסר ורוחניות של החברה יותר מאשר על החוויה האישית. כל מעשיהם תחת המסגרת העקרונית של הקשר עם האל. נזכיר שבספר חובות הלבבות מצאנו הלימה לתכנים של הסופים.

  • אמונה באלוהים

הרמב"ם במצוות עשה א – להכיר במציאות ה' - כותב כך:

היא הצווי אשר צונו בהאמנת האלהות, והוא שנאמין שיש שם עלה וסבה הוא פועל לכל הנמצאים. והוא אמרו ": אנכי ה' אלהיך"

הנקודה הכי חריפה מתבטאת בציטוט חלקי של הפסוק ובהשמטת החלק ההיסטורי הישראלי שלו. משמע מהרמב"ם שחיוב זה מוטל על כל איש בעולם.
חברי הסופיזם אשר ידועים בכמיהתם לקשר עם אלוהים, עונים על הגדרה זו.

  • עיון קצר בהלכות תשובה
    בתחילת פרק ג מהלכות תשובה מסביר הרמב"ם עד כמה מכריעים מעשי האדם ללא קשר לדתו, גזעו או מינו. ממשיך הרמב"ם וקובע שכל מדינות העולם נשפטות בראש השנה ומשום כך נדרש כל אחד:

"לפיכך צריך כל אדם שיראה עצו כל השנה כולה כאילו חציו זכאי וחצו חייב. וכן כל העולם חציו זכאי וחציו חייב.
חטא חטא אחד, הרי הכריע את עצמו ואת כל העולם כולו לכף חובה וגרם לו השחתה.

עשה מצוה אחת, הרי הכריע את עצמו ואת כל העולם כולו לכף זכות וגרם לו ולהם תשועה והצלה, שנאמר: "וצדיק יסוד עולם" (משלי כה) זה שצדק הכריע את כל העולם לזכות והצילו."

הדברים מתקשרים ביחס לרמב"ם אשר רואה באדם יצור תבוני ומצפה ממנו להגיע למסקנה הגיונית של שותפות עם הבורא, במעשים נכונים, לקדם את העולם ולהעמידו על מכונו.
גם בסעיף זה נוכל לסמן את חברי מסדר הסופים כעומדים בקריטריון זה. יתר על כן, כאשר ניזכר בדברי הרמב"ם עצמו: "...תחילת מדרגות הנבואה - שילוה לאיש עזר אלוהי שיניעהו ויזרזהו למעשה טוב גדול כהצלת קהל ישובים מקהל רעים..." (מו"נ ח"ב פמ"ה[1]) – המוסיף מעשים טובים ומכריע את העולם כולו בוודאי נכנס לגדר זה.

  • הביטוי החסר בהלכות מלכים לרמב"ם [הלכ' מלכים ח הלכ' י-יא]

בהלכה הבאה מפתיע אותנו הרמב"ם בדרישה חריגה המציבה את מקור האמונה כתנאי וכמפתח לזכות בעולם הבא:

משה רבינו לא הנחיל התורה והמצות אלא לישראל שנאמר מורשה קהלת יעקב ולכל הרוצה להתגייר משאר האומות, שנאמר: ככם כגר. אבל מי שלא רצה, אין כופין אותו לקבל תורה ומצות.
וכן צוה משה רבינו מפי הגבורה לכוף את כל באי העולם לקבל מצות שנצטוו בני נח... והמקבל אותם הוא הנקרא גר תושב בכל מקום, וצריך לקבל עליו בפני שלשה חברים[2]...

כל המקבל שבע מצות ונזהר לעשותן הרי זה מחסידי אומות העולם ויש לו חלק לעולם הבא והוא שיקבל אותן ויעשה אותן מפני שצוה בהן הקב"ה בתורה והודיענו על ידי משה רבינו שבני נח מקודם נצטוו בהן.
אבל אם עשאן מפני הכרע הדעת אין זה גר תושב ואינו מחסידי אומות העולם אלא[3]‏ מחכמיהם.

מעבר להפתעת דרישתו של הרמב"ם אשר נכנס למחשבתו של האדם ומתנה את עניין עוה"ב במקור אמונתו, נוספת תהייה קשה שכן אין הוא מתייחס למעמד עוה"ב[4] של גוי שהתנהג כראוי ועשה זאת מדעת עצמו, הכרע הדעת - בלשון הרמב"ם.

שתי גישות מצאנו באחרונים להסביר את הרמב"ם:

שיטת המהר"ם אלשקאר (שו"ת סי' קיז) אם הגוי לא קיבל את המצוות כצו אלוהי אלא בהכרע הדעת אין הוא זוכה לעולם הבא, ואין הוא חסיד אומות העולם אלא בדרגה נמוכה יותר.
ניתן לומר שכאן תפס הרמב"ם כשיטתו של בעל חובות הלבבות, "מעשיכם רצויים אך כוונתכם אינה רצויה", לכן אינכם זוכים בעולם הבא.

לעומתו, הראי"ה מסביר אחרת ואף הפוך ממנו (אגרות הראיה, א', אגרת פ"ט, עמודים צ"ט – ק) כאשר עיקר דבריו הם שהמדרגה של חסיד אומות העולם על פי הרמב"ם היא מדרגה נמוכה יותר מדרגת חכמי אומות העולם כאשר אלו האחרונים "מעלת "יש להם חלק לעולם הבא" היא מעלה ירודה מאד" ביחס אליהם ולכן לא הוזכרה כאן.
הרב קוק כנראה מבין ששיקולים אלו אינם נקבעים על פי הדעת שלנו.
כבר אמר הנביא ישעיה: "כי לא מחשבותי מחשבותיכם" ובהמשך אותה נבואה מזכיר הנביא שהקב"ה ייתן לבני הנכר הנלווים על ה' יד ושם (ישעיה פרק נו').

דברים אלו גם רמוזים ברמב"ם עצמו בהלכות תשובה, בהמשך פרק ג':

"ושיקול זה אינו לפי מנין הזכיות והעונות, אלא לפי גודלם.

ואין שוקלין אלא בדעתו של אל דעות, והוא היודע היאך עורכין הזכיות כנגד העונות."

בעברית אחרת, בסופו של דבר החלטה בעניין מי שמצטרף לעולם הבא, מעבר לשיקולים הבסיסיים, של אמונה בה', ומעשים טובים, תלויה בעיקר בקב"ה. עם ישראל כולו, יש לו חלק, גם אם בעל כרחו. אומות העולם וחלקם, זה לא תמיד תלוי רק בפלפולי ההלכה של עם ישראל.

בברכת שנה טובה וגמר חתימה טובה לכל בית ישראל.

[1] אמנם הדוגמאות שמביא הרמב"ם הן מן השופטים. אך אין זה מוציא מידי פשוטו שהכוונה לכל מי שמתעוררת אצלו רוח זו. וזו הייתה תחילת עניינם של כת הסופים שנלחמו בשליטים האכזריים.

[2] אחד היעדים של עמותת ברית עולם היא יצירת פלטפורמה לאנשי אומות הועלם המבקשים לקיים מעמד זה. רק לאחרונה נוספו עוד מעל 200 איש מרחבי העולם [הודו, רוסיה, אירופה, ארצות הברית, ספרד, ברזיל ועוד], שהצהירו בפני מתנדבי העמותה על עזיבתם את אמונת הנצרות והצטרפותם לאמונת בני נח על פי מסורת עם ישראל ותורת משה. המהפכה הרוחנית כבר כאן!

[3] בחלק מנוסחאות שבדפוסים כתוב "ולא מחכמיהם" דהיינו שאינו שווה כלום. אך כבר הוכח שזו טעות דפוס ואכמ"ל.

[4]

כל המקבל שבע מצות ונזהר לעשותן [כל המקבל שבע מצות ונזהר לעשותן מפני הכרע הדעת]
הרי זה מחסידי אומות העולם ואינו מחסידי אומות העולם אלא‏ מחכמיהם
ויש לו חלק לעולם הבא ???????
והוא שיקבל אותן ויעשה אותן
מפני שצוה בהן הקב"ה בתורה
והודיענו על ידי משה רבינו
שבני נח מקודם נצטוו בהן
אבל

אם עשאן מפני הכרע הדעת
אין זה גר תושב [שלא כמו הכתוב ב הלכה י']

אפשרו לי להניח בשכלכם נקודה למחשבה:
אתם חושבים שזה מקרה שאנו נקראים בני נח? איני חושב כך! אני חושב שאנו נקראים כך מכיוון שבחרנו להפנות גב לאלילים, קיבלנו את ה' כאל האחד והמיוחד. בעשותנו זאת, מצאנו חן בעיני ה'.
"ונח מצא חן בעיני ה'" (ברא' ו' פס ח')
עכשיו, כולנו יודעים שנח לא צווה לבנות תיבה, ואז – בום! כבר למחרת הוא, משפחתו והחיות קפצו על התיבה, הגשם ירד ונחתם הסיפור. לא, בניית התיבה לקחה זמן רב, 120 שנה לפי התורה: "ויאמר ה' לא ידון רוחי באדם לעלם בשגם הוא בשר והיו ימיו מאה ועשרים שנה" (ברא' ו' פס' ג').
מדוע זה לקח כל כך הרבה זמן?
לפי רש"י הדבר נעשה ע"מ לתת לאנושות זמן לחזור בתשובה-
"...ולמה הטריחו בבנין זה? כדי שיראוהו אנשי דור המבול עוסק בה... והוא אומר להם עתיד הקב"ה להביא מבול לעולם אולי ישובו" (רש"י ד"ה עשה לך תבת ).
עכשיו, בואו נסתכל על עולמינו כיום. אנו בעיצומה של מגיפה כלל עולמית, ועל אף כל ההוכחות המדעיות רבים לא יצייתו להמלצות הרופאים, זלזול מוחלט בחיי אדם.
בימינו זה סטנדרטי לילדים, בני נוער ומבוגרים להתפקר מינית. אתם יכולים להיכנס לרשת ולראות כל מני סוגים של מיניות בלתי מוסרית. ממשכב זכור ועד בהמה, מסיבות מין ועוד.
אנשים גונבים, רוצחים, בוגדים איש באשתו, סוגדים לאלי שקר ואפילו מכחישים את בו.
"וירא ה' כי רבה רעת האדם בארץ וכל יצר מחשבת לבו רק רע כל היום" (ברא' ו' פס ה').
לכו שאלו את רבכם, והסיכוי הוא שיאמר לכם שאנו חיים בימות המשיח. שעון החול כמעט ריק, הזמן הולך ואוזל.
אנו כבני נח בונים את דפי הפייסבוק שלנו, אתרי האינטרנט והקהילות ברחבי העולם. זוהי תקופתנו, האומה היהודית היא האור, אנו צריכים להיות מראות המחזירות את אותו האור אל תוך בתינו, אל משפחותינו, אל חברינו ואל קהילותינו.
הייתי אומר שהמונח "בן נח" אינו רק תואר, זוהי קריאת כיוון. אנו נקראים להוות דוגמא במעשינו, וכך להוביל את הדרך לה', לגאולה ולעולם הבא.
אנו בונים את התיבה שלנו!
טיק-טק-טיק-טק

אנג'לו ג'וזפה רונקלי נולד למשפחת אריסים עניה בצפון איטליה. כבר בגיל 11 החל ללמוד בסמינר ובגיל 23 הוסמך לכמורה. במלחמת העולם הראשונה שירת ככומר בצבא איטליה. לאחר המלחמה אנג'לו התקדם בדרגות הכנסייה הקתולית והוסמך לבישוף. ב1935 מונה לנונציו - שגריר מטעם האפיפיור לטורקיה ויוון, משרה בה שירת עד 1944. בתקופת השואה , ניסה להציל את מי שיכל מציפורני הנאצים. הוא הציל ומנע גירוש יהודים בסלובקיה .הוא הציל יהודים וסרבים כאחד, ממחנה הריכוז הקרואטי יאסנובאץ. סייע לבריחת חלק מיהודי רומניה. פעל להצלת יהודים הונגרים על ידי תעודות שהעידו על כך שהמירו כביכול את דתם לנצרות.
לאחר המלחמה ניסה להשפיע על מדינות קתוליות לתמוך בהקמת מדינת ישראל.
ב1958 מונה אנג'לו לאפיפיור בשם יוחנן ה23. כבר באותה שנה הזמין משלחת מנהיגים יהודים מאמריקה לוותיקן. כשהגיעו לוותיקן, קיבלם במילים "אני יוסף אחיכם" כניסיון ראשון לפיוס ודיאלוג מחודש.
עם מינויו גם פעל להוציא כל כינויי גנאי ליהודים שהיה קיים בתפילות הקתוליות. ב1962 יזם את "מועצת הותיקן השנייה". מטרת המועצה הייתה לגבש יחס מחודש לעולם שלאחר מלחה"ע ה-2. בין השאר המועצה קבע יחס יותר מעודן כלפי ההינדואיזם והבודהיזם כדתות המחפשות את האמת, הדגישה את הקשר המונתאיסטי של האסלאם והנצרות וקראה לכל הנוצרים לסובלנות בין דתית ובין גזעית. במועצה זו נקבע קביעה מטלטלת מבחינת העולם הנוצרי- שאין ליהודים אשמה ברצח ישו, אמונה שהייתה קיימת למעלה מאלף שנים.
כחודשיים לפני סיום מועצה, ב-3 ביוני (י״א בסיוון ה׳תשכ״ג), אנג'לו נפטר.
מאז הוכרז על ידי הכנסייה כ"מבורך" ו"קדוש", היום המוקדש לו לוח השנה הקתולי אינו יום מותו, אלא יום פתיחת מועצת הוותיקן השנייה, שיא מפעל חייו.
* דעה אישית

הכנה טובה ליום הכיפורים:
ניתן להאזין לכל סדרת אורות התשובה עם הרב אורי שרקי בצורה נוחה במגוון פלטפורמות האזנה: https://www.buzzsprout.com/1201820
או ישירות בספוטיפי : https://open.spotify.com/show/6K1VeMBsSNEG4yyfNZ45Zg

תנועת התשובה הגדולה בהיסטוריה היא הציונות
שיעור מורחב בנושא זה נמצא באתר שלנו
פרוייקטים קרובים:
הפרוייקט הראשון:

להירשם למיילים שלנו, ברית עולם
קישור להצטרפות לקבוצת ווטסאפ של השיעור היומי:
http://tiny.cc/yomiravcherki
קישור להצטרפות לערוץ טלגרם של השיעור היומי:
https://t.me/yomirc

להערות/הארות על העלון ובכלל ניתן לפנות למייל: shaharu@britolam.community

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Back to top button