קורס הכשרת רבנים
בדמייך חיי
הרב אורי שרקי. ''יותר בריא להיבנות'' צילום: אריק סולטן

בדמייך חיי

רק חמישה ימים לאחר הירצחו הוכר שלום יוחאי שרקי הי"ד כנפגע פעולת איבה. עד אז, למרות שסימנים רבים בשטח הוכיחו שמדובר בפיגוע טרור, המשטרה לא שללה את האפשרות שמדובר בתאונת דרכים. בעיני אביו של שלום, הרב אורי שרקי, ההתמהמהות הזאת, היא חלק מבעיה כללית שאחזה במדינת ישראל. "אני מבין שמבחינת האתיקה המקצועית לא ממהרים לקבוע מסמרות, אבל השאלה היא מה הנחת העבודה הבסיסית. ההנחה הייתה שאין פיגוע אלא אם כן יוכח אחרת אבל אפשר לפעול גם הפוך ולצאת מנקודת הנחה שזה פיגוע אלא אם כן יוכח אחרת. אנחנו נתונים היום במסגרת של מאבק למרות שאין מדינה שהכריזה עלינו מאבק. אנחנו נתונים במלחמה מתמדת מול האסלאם והשאיפה הערבית לאומית בארץ ישראל שיש מכנים אותה פלשתינאית. ודאי שגם בשדה הקרב יכולה להיות תאונה, אבל שם קודם כל מניחים שמדובר בחלל. אני לא רוצה להאשים אדם שחף מפשע אבל השאלה היא מה הנחת היסוד. גם כאן, זה לא בגלל שאני מעוניין אישית שהמקרה שלי יוכר כפיגוע, אלא משום שהנוהל הנוכחי יוצר אווירה של חולשה וכל שדר של חולשה מזמין את הצד השני לפגוע. התכחשות לכך שאנחנו במצב מלחמה הופכת אותנו לחלשים. כשלא מגדירים את הדברים כפי שהם, גם הטיפול אינו נכון. זה כמו אדם שיש לו מחלת לב ונותנים לו טיפול מצוין למחלת מעיים".

את יכולתו להשקיף על השכול האישי שלו במבט מהצד, כאירוע המצטרף לתמונה כוללת, ביטא הרב שרקי בבוקר שיחתנו גם כשהסביר בגלי צה"ל מדוע לא יגיע לבית המשפט המחוזי בירושלים, שם הוגש כתב אישום נגד המחבל הדורס. "אין לי עניין להיפגש אישית עם המפגע", אמר בקולו הרהוט והרגוע. "אני כן רוצה שיוטל על המחבל העונש החמור ביותר שקיים בחוק, אבל זה לא בגלל העניין האישי שלי עם הרוצח, אלא זו צריכה להיות דרישה של כל אדם שהצדק חשוב בעיניו". כשהמראיין ניב רסקין שואל את הרב שרקי אם לדעתו צריך להתיר בחוק הטלת עונש מוות על מחבלים, הרב שרקי משיב בחיוב, אבל שוב מבהיר: "זו לא עמדה שנובעת מהכאב האישי והסבל של המשפחה שלנו. זו עמדה שאמורה להיות של כל אדם בעל שאיפה לצדק, גם אם הוא לא נפגע מהטרור".

הרב שרקי חוזר על הדברים בשיחה שלנו, כמה דקות לאחר מכן.  "תמיד צרם לי שכאשר דובר על שחרור מחבלים, מי שהגיש את העתירה נגד השחרור היו משפחות הנפגעים. מה זה קשור לעניין?. הרי אפילו מבחינה אינטרסנטית גם אם אני לא נפגע טרור כשמשחררים מחבל הוא עלול לפגוע בי, אז גם לי יש אינטרס לפעול נגד שחרורו וגם אני צריך להגיש עתירה. העניינים הללו לא רגשיים. אנחנו פעמים רבות מעמידים את הנפגעים בעמדה של אנשים עם נכות שצריך להתחשב בהם, במקום להבין שעתירה כזו היא דבר של עוצמה. היא דורשת מהחברה לתקן מה שצריך לתקן".

אבל בבית משפחת שרקי קשה שלא לדבר על הפן האישי. פניו המאירות והחייכניות של שלום הי"ד קורנות מתמונת קולאז' גדולה שהוכנה על ידי חניכיו בתלמוד תורה מורשה. "שלום המדריך האהוב שלנו", נכתב שם מתחת לתמונות היפות. בהמשך הריאיון מונחים על השולחן גם סטיקרים שחניכיו של שלום מישיבת 'בני צבי' כבר הספיקו להדפיס. לצד תמונותיו של שלום נכתב שם: "היו שלום. הוסיפו טוב". "היו שלום – הקשיבו מכל הלב", "היו שלום – הפיצו את האור".

"הכאב צורב ואישי ואנחנו חווים אותו עם המשפחה, הידידים והחוג הקרוב", אומר הרב שרקי. "אני לא טוען שזה לא אישי, אלא שהאישי התחבר לכללי. אי אפשר היה שלא להתרשם מהעוצמה של ההזדהות הציבורית, חוצת המגזרים בכל המובנים, לאחר הרצח של שלום הי"ד".

הרב שרקי לא שולל את הצטרפותו לפעילותם של ארגוני נפגעי הטרור אבל מדבר בהסתייגות על תרבות השכול הישראלית. "איני בטוח שאני רוצה להצטרף לתרבות השכול שקיימת במדינת ישראל, תרבות שיוצרת אווירה שהיא לא תמיד בריאה. ודאי שיש אנשים שזקוקים לעזרה ויתכן שגם אני מהם, אבל בטקס של נפגעי האיבה בהר הרצל בו השתתפתי ביום הזיכרון, הרגשתי שיש הדגשה של הממד הטראגי של האסונות, ואני רואה בזה משהו שלא מריח כל כך יהודי. יש ביהדות אסונות כאבים וצרות, אבל המושג של טראגיות כלומר ייאוש ושבר מוחלט שלא ניתן לתיקון, הגיע אלינו מהיוונים. מטפחים את הרגשות הללו מתוך תחושת מחויבות ואמפתיה כלפי המשפחות השכולות, אבל יותר בריא להיבנות. בדמייך חיי".

שבועיים חלפו מהלילה שבו עמדו שלום שרקי ושירה קליין בתחנת האוטובוס בצומת המטה הארצי שבגבעה הצרפתית. המחבל, תושב ענתא שבמזרח ירושלים, הגיע לצומת מכיוון דרום ועצר ברמזור אדום. כשהתחלף הרמזור הוא האיץ את רכבו, סטה מהנתיב השמאלי במהירות לכיוון הנתיב הימני, עלה על המדרכה ופגע בשני הצעירים שפונו לבית החולים במצב קשה. "במשך שש שעות וחצי הבן שלי היה בין חיים למוות", מספר הרב שרקי. "הרופאים לא היו פסקניים. הם שידרו לנו מסרים פסימיים אבל לא באופן מוחלט וניסו כל הזמן להציל את חייו. זכינו להגיע כל המשפחה אל מיטתו ולהיות נוכחים בזמן יציאת הנשמה ומהבחינה זו אני חושב שוודאי שהייתה לו נחת רוח". את שירה ואת הוריה הם פגשו לראשונה באותו לילה בבית החולים. "לא הכרנו אותה קודם לכן. הם היו בדייט די רציני אבל אין לנו ידיעה מדויקת עד היכן הקשר בניהם הגיע". בתחילת השבוע נמסר על שיפור במצבה הרפואי של שירה. היא נמצאת בהכרה, נושמת בכוחות עצמה ומשוחחת עם משפחתה אבל הדרך להחלמתה המלאה עוד ארוכה. "אנחנו מקבלי מידי פעם דיווחים מהמשפחה וממבקרים. לא יצאנו לנו עדיין לבקר אותה כי אנחנו לא רוצים להטריד את המשפחה, אבל שלחנו להם שדר שברגע שהתנאים יאפשרו זאת, נשמח לפגוש אותה".

בלי קשר לסדרת אירועי הדריסה בירושלים בשנה האחרונה, הרב שרקי מתעקש שישראל נמצאת במצב מלחמה. "בתוך מלחמה יש תקופות של רגיעה אבל זה לא הופך את המציאות, ללא מלחמה. המלחמה היא עולמית בין מרחבים תרבותיים בעלי ערכים שמתחרים זה בזה. היום זה בין העולם המערבי ליברלי לבין האסלאם ואחת מנקודות הביטוי החריפות של ההתנגשות הערכית היא פה בארץ ישראל. גם האירוע הפרטי שאירע לנו הוא חלק ממאבק תרבויות. אחד המנחמים שהיה כאן במהלך השבעה, אמר שהבן שלי שלום ייצג את הישראלי האולטימטיבי, כלומר את הדמות שצריכה לצמוח בישראל בימינו. סוג כזה של דמויות הוא זה שעשוי להביא מסר חדש בתרבות האנושית, ולא בכדי הברבריות פגעה דווקא באישיות כל כך נעלה ואצילית. אצל שלום, זה בא לידי ביטוי קודם כל בשם שלו. הוא היה כולו שלום. דוד המלך כבר אמר "אני שלום וכי אדבר, המה למלחמה".

שלום יוחאי הי"ד (25) היה בנם השני מתוך שבעה של הרב אורי ורונית שרקי. שתי המילים שחזרו על עצמם בתיאורים בו תואר על ידי חבריו הרבים היו שמחה ונתינה. "שלום הפנים מאוד את המאמר של רבותינו במסכת אבות: "הווי מקבל את כל האדם בשמחה", אומר הרב שרקי. "המאמר הזה היה הבסיס למאמר השני שהוא אימץ – "הוי מקבל את כל האדם בסבר פנים יפות". הייתה לו התעניינות אמת בכל אדם. תמיד כשהוא ראה אדם, הוא שאל את עצמו מה כואב לו ובמה אני יכול לתרום לו. כל אדם שפגש את שלום הרגיש שהוא היה החבר הכי טוב שלו. תמיד הוא חיפש איפה יש משהו שאף אחד לא עושה כדי לעשות אותו. הוא היה מסתכל בשכונה שלנו על אנשים שלא מטפלים בהם, ומבקש שנזמין אותם לשבת. הוא דאג שנעניק חסות לנער שנמצא בהוסטל ולקח עליו אחריות אישית. כשירד שלג בבית אל ונותק שם החשמל הוא ארגן תנורים ואוכל והלך בשלג כדי להביא אותם לזקנים. אלו דברים שנודעו לנו רק אחר כך".

שלום הי"ד נולד וגדל בשכונת גבעת שאול בירושלים בה מתגוררת המשפחה. הוא למד בתלמוד תורה מורשה ובישיבת 'בני צבי' בבית אל ולאחר סיום לימודי התיכון בחר ללמוד בישיבת ההסדר בירוחם. אחרי שירות צבאי בחיל הים במסגרת מסלול הסדר, בחר שלום להמשיך בישיבת ההסדר בצפת. מי שמכיר מעט את שתי הישיבות יודע עד כמה הן שונות באופיין. "שלום היה בעל מחשבה עצמאית לחלוטין", מסביר אביו. "הוא הסביר לי פעם שהוא הלך לישיבה בירוחם כדי ללמוד להיות למדן ולישיבה בצפת כדי לעבוד את ה'. אחרי שאמרתי את זה לאנשים שהכירו אותו בשתי המסגרות, הם אמרו לי שבירוחם הוא בלט בתור עובד ה', ובצפת בתור למדן…".

עם סיום לימודיו בצפת החל שלום להדריך בישיבת 'בני צבי' בה למד בצעירותו. במקביל הוא למד הוראה במכללת הרצוג, הדריך במסגרת 'המסע הישראלי, והרבה לטייל וללמוד. "הוא לקח קורסים בכל מיני נושאים כמו למשל קורס באסטרונומיה או קורס הישרדות בשטח. בפסח האחרון טיילנו אתו וראינו בריכה חצובה בסלע שנפל עליה עץ. הוא לא יכול היה לסבול את קלקול הבריכה והביא לשם חברים כדי להוציא משם את העץ. שלום אימץ את המושג והערך של קדושה שבטבע שהרב קוק דיבר עליו הרבה. הוא היה כל כולו ארץ ישראליות מתוך אידאליות. הוא פגש בטבע את ה'".

את החשיבה העצמאית, הפתיחות לעולמות תרבותיים שונים והיכולת להתחבר עם מגוון של אנשים ינק שלום מהבית. רונית שרקי היא ד"ר לביולוגיה, מדענית, חוקרת ופעילת פוליטית. הרב שרקי עצמו, למרות היותו רב, קשה מאוד לתיוג. הוא נולד באלג'יריה (1959), גדל בצרפת ועלה ארצה בגיל 13. למד תורה בישיבת 'מרכז הרב' אצל הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל ותלמידיו, וגם מפי הרב יהודה ליאון אשכנזי (מניטו) זצ"ל ומפי הרב שלמה בנימין אשלג זצ"ל. הוא משמש כראש המחלקה הישראלית במכון מאיר, ראש "מרכז מאיר ללימודי היהדות בצרפתית" [CMEJ]. מכהן כרב קהילת 'בית יהודה' בקריית משה, ומעביר למעלה מעשרים שיעורים שבועיים למגוון רחב של קהלים בירושלים, תל אביב ורעננה. רבים משיעוריו בעברית ובצרפתית משודרים בערוץ מאיר בטלוויזיה.

אבל אם יבקשו מהרב שרקי לבחור תואר אחד מכל תאריו, הוא יעדיף את התואר "ראש ברית עולם, המרכז העולמי לבני נח". המרכז שהוקם על ידו מתוך צורך לתת מענה לפניות חוזרות מצד גויים, בני נח, המבקשים הדרכה רבנית, ומתוך מטרה להעצים את העיסוק במסר האוניברסלי של היהדות. "אני עוסק באוניברסאליות בדיוק כמו שהתורה עוסקת בכך", הוא מסביר. "יש אנשים שיש להם רתיעה מהנושא הזה. הם אומרים "עניי עירך קודמים" ושוכחים שמה שגורם ליהודים להתרחק מיהדותם הוא שהם לא מוצאים בה מסר אוניברסאלי. זה לא או-או, הטיפול באחרים הוא הטיפול בעצמך. זה הייעוד שהוטל עלינו כמו שכתוב "ונברכו בך כל משפחות האדמה".

הרב שרקי מספר שהקים את 'ברית עולם' לפני כארבע שנים לאחר שבמשך תקופה ארוכה תהה בינו לבין עצמו מה אמור להיות השלב הבא בגאולת עם ישראל. "בעבר גם שאלתי את מורי ורבי הרב יהודה אשכנזי (מניטו) מה יהיה השלב הבא של הגאולה והוא ענה: תורה לאומות העולם. אם אנחנו מאבחנים את המצב שלנו כקצת תקוע ודורך במקום, זה בגלל שיש היום מלחמת ערכים עולמית בין המערב לבין העולם המזרחי ולנו כעם ישראל אין אמירה שנשמעת בעניין הזה. במצב של מלחמה לא די באמצעי מלחמה קלאסיים מדיניים צבאיים וכלכליים. צריך גם אמירה ערכית והאמירה הערכית הזאת מצויה במסורת שלנו. היא חלק אינטגרלי של הזהות של עם ישראל והגיע הזמן לטפל בזה. במשך אלפיים שנה לא עסקנו בכך כי היינו נתונים במאבק הישרדות אבל זה לא משנה את העובדה שזה התפקיד העיקרי שלנו. בשביל מה הקב"ה בחר בעם ישראל אם לא בשביל לתקן את העולם כולו? הרי אנחנו אומרים מידי יום בתפילה "לתקן עולם במלכות ש-די".

באופן מעשי מרכז 'ברית עולם' מסייע להקמת קהילות בני נח בכל רחבי העולם וגם פועל להכרה רשמית של מעמד "בן נח" על ידי מדינת ישראל. "אנשים מופיעים בפני בית דין, מקבלים על עצמם שבע מצוות בני נוח, ומקבלים הדרכה רוחנית ומעשית מחכמי ישראל. יש לנו אתר אינטרנט שדרכו אנחנו בקשר עם אותם בני נח במגוון רחב של שפות. אנחנו מקיימים כנסים, וגם מציינים אתם את 'חג האנושות' בכ"ז בחשוון, היום שבו נח יצא מהתיבה וקיבל שבע מצוות. אנחנו מתכוונים להוציא לאור סידור של בני נח וגם שולחן ערוך. על פי ההערכות שלנו יש כיום כבר 25 אלף איש בעולם שמגדירים את עצמם כבני נח, וכמחציתם עמדו אתנו בקשר".

את הפתיחות והקשר עם מגוון של קהלים ירש הרב שרקי מאביו ומסבו. "המסורת המשפחתית שלנו הייתה נאמנות עמוקה מאוד ומושרשת למסורת אבותינו יחד עם דאגה מתמדת לטובת עם ישראל. סבי ז"ל, עייזר שרקי, היה תלמיד חכם באלג'יריה ואחר כך בצרפת ובארץ. במקביל הוא היה גם נשיא הפדרציה הציונית של אלג'יריה, ציר בקונגרס הציוני ודאג להקמת מערכת חינוך יהודית באלג'יריה ולהקמת עיתון. הוא דאג לכל יהודי ויהודי ולא ראה סתירה בין נאמנותו המושרשת למסורת אבותיו לבין הפעילות הציבורית. מבחינתו זה היה המשך טבעי של זהותו. אבי ז"ל היה ד"ר לכלכלה ועסק במסחר אבל עיקר פועלו היה להיות יד ימינו של סבי בכל פעילותו הציבורית. היהדות שבה גדלתי לא הכירה את המאבקים שהיו קיימים במזרח אירופה בין התרבות הכללית לבין בית המדרש".

הרב שרקי ואשתו הנחילו לילדיהם את השילוב בין הנאמנות למסורת לבין פתיחות לתרבות הכללית. בנם יאיר שירת ככתב בגלי צה"ל ומיד לאחר שחרורו גויס על ידי חברת החדשות של ערוץ 2. שרקי הצעיר הפך להיות הכתב הראשון בפאות של חברת החדשות. הופעתו בפריים טיים על המסך, עם החליפה והפאות המסולסלות, נחשבת בעיני רבים בציבור הדתי לאומי כאחד הביטויים הבולטים ביותר למגמת השתלבותו של הציבור הדתי לאומי בתקשורת הכללית.

יש ניגודיות מסוימת בין הפתיחות בבית הזה, לבין הרחוב החרדי בגבעת שאול בו אתם מתגוררים והמוסדות השמרנים בהם לומדים ילדכם.

"אנחנו חיים כאן קודם כל מסיבות של נוחות. אני אינני לוחמני ואינני מתבייש במה שאני. הסביבה החרדית, במיוחד זו הירושלמית שבה אני חי, יודעת להכיר ולהוקיר את השוני, והיא נוחה לבריות. באשר לילדיי, הם אינם מתייראים מכל מגע עם התרבות הכללית. בכלל, כשמתייראים מאיזה שהוא תוכן זו כבר הבעת חולשה כי החניך שואל את עצמו מה מסתירים ממני וממה יש לי לפחד. זה נכון שהם מתחנכים במקומות שמרנים, אבל זה לא מתוך שמרנות. כשאני שואל את עצמי לאיזה מוסד חינוכי אשלח את הילד שלי, אני בודק קודם מה טיבו האנושי של הצוות החינוכי ומה טיבה של החברה שבתוכה הוא יגדל. תכנית הלימודים היא שיקול משני בעיני. את הפן של הפתיחות הם יכולים להשלים בבית. כל ילד מילדינו מתעניין בתחום אחר ואנחנו נותנים לכל אחד את הביטוי שלו. אני חושב שהיום אתה לא יכול לבנות עולם של ערכים מתוך כפיה וסגירות. אדרבה, האמון שאתה נותן בילד או בתלמיד הוא מה שבונה את עמוד השדרה הערכי של האדם".

לפני מספר חודשים פנו לרב שרקי אנשי האתר "הקהל – תתקכ"ט", האתר שהוקם כאלטרנטיבה שמרנית לאתר 929, בבקשה שיכתוב מאמרים לאתר. הרב שרקי הסכים בתנאי אחד – שמאמריו יתפרסמו במקביל גם באתר 929 המיועד לציבור הרחב. "אמרתי שאיני מוכן לשדר רק לציבור דתי ושאני מעוניין לכתוב דווקא במקום שיש בו אפיקורסים. אם אנשים מעוניינים באפיקורסות, חשוב שישמעו גם אותי. אנחנו חלק מההוויה הישראלית שטובלת בים של אפיקורסות. אפשר להחליט שאנחנו לא מעוניינים להיות שייכים לחברה הזאת. זו עמדה שקיימת בציבור החרדי שמכיוון שיש פגמים בחברה, לא רוצים להיות שותפים לה. אנחנו למדנו אצל הרב צבי יהודה על דברי התלמוד הירושלמי ש"גדול קידוש ה מחילול ה", שכאשר יש מפעל שיש בו קידוש ה אבל אולי גם חילול ה, קידוש ה הוא הגובר".

ובכל זאת, אי אפשר להתעלם מפולמוס "תנ"ך בגובה העיניים", שמתנהל בתוך הציבור הדתי על האופן הראוי ללימוד תנ"ך.

"כל הוויכוח הזה בנוי על אי הבנה בסיסית של שני הצדדים. הסיבה שקשה לנו להבין את התנ"ך היא לא בגלל שחסרים לנו נתונים מדעיים על ההוויה הריאלית של תקופת התנ"ך וגם לא בגלל שהדמויות גדולות פי כמה וכמה מאתנו, אלא בגלל שהן חיו בעולמה של הנבואה. כל זמן שאנחנו לא משחזרים לעצמנו את עולם הערכים של התקופה הנבואית, אנחנו מתקשים בהבנת התנ"ך. שני הצדדים בפולמוס המדובר אינם מדגישים את הנקודה הזאת, ולכן צד אחד מרגיש צורך להרחיב את השימוש בכלים האקדמאיים, והצד השני שמרגיש מאוים על ידי כך, מרגיש צורך להדגיש את צדקותם העצומה של הדמויות התנ"כיות. לפי הבנתי הפירוש האמתי של התנ"ך הוא הקריאה של חכמי הקבלה ששמרו אצלם את השריד של החוויה הנבואית בעם ישראל. הקריאה הקבלית היא בעצם הפשט האמתי של אותם הימים. ברגע שהנקודה הזאת ברורה ניתן גם להביא כסייעתא את כל המכשירים המדעיים השונים. כשמבינים שפרשה מסוימת נאמרה כמשל, מותר גם להבין את הפשט של המשל ואז גם מחקר השוואתי בין התנ"ך לתרבויות אחרות לא פוגם בקדושה של הטקסטים הללו".

דרכו של הרב שרקי בהוראת תנ"ך עוררה בעבר מתח בינו לבין הרב שלמה אבינר בתקופה בה לימד הרב שרקי בישיבת 'עטרת כהנים'. "העברתי שיעור בישיבה בו אמרתי שמשה רבנו בצעירותו התלבט בין להיות נאמן למצריים לבין להיות נאמן לישראל ותיארתי את התהליך שהוא עבר. ציינתי שמשה בחינוכו בבית פרעה עבד גם לאלוקי מצריים והדבר הזה עשה רעש גדול. הרב אבינר כתב על זה ספר –  "ומדוע לא יראתם לדבר בעבדי במשה" אבל הרב טאו אסר עליו להפיץ את הספר הזה. אחר כך, מסיבות טכניות, עזבתי את עטרת כוהנים אבל באופן פורמאלי זה לא היה קשור לסיפור הזה".

הרב שרקי לא מתכחש לפערים שקיימים בין השקפת עולמו לבין השקפתם של רבנים אחרים שיצאו מישיבת ישיבת 'מרכז הרב'. "יש שני אופנים להיות בנקודה המרכזית. אפשרות אחת היא להבין שאתה המרכז של ההיקף ואז יוצא שההיקף הוא החשוב, ואפשרות שנייה היא להיות מרוכז במרכז, להסתכל רק על המרכז, ועל הנקודה שבה אתה עומד. האפשרות השנייה היא פיתוי. זה חלק מהטבע האנושי להתכנס בתוך עצמך ולשכוח שהבניה האישית באה מנשימה כללית. אם אנסה לעצור ולאצור את כל האוויר שאני נושם בראותי, לא אוכל לנשום".

בעקבות הכתבה שפורסמה לאחרונה ב'דיוקן' על הרב צבי טאו, הבהיר הרב שרקי שהוא רואה את עצמו כאחד מתלמידיו של הרב טאו אף על פי שהוא אנוס לחלוק עליו. "במכתב שכתבתי לעיתון שלכם, ופורסם בחלקו, הבאתי שני מקורות – אחד מר' חיים וולוז'ין ואחד משו"ת 'יחווה דעת', בהם כתוב במפורש שתלמיד חייב לחלוק על רבו אם יש לו קושיות עליו. אני רואה בנקודה של אחדות הקודש והחול נקודה מרכזית בתורת הרב קוק והשיטה שהיום דומיננטית בבית המדרש של הרב טאו, היא שזה תהליך פנימי ולא גלוי, ויש לכך השלכות".

הרב שרקי לא מתנזר גם מהעולם הפוליטי. בעבר תמך בחטיבת 'מנהיגות יהודית' בליכוד אבל בבחירות האחרונות הביע תמיכה גלויה דווקא ב'בית היהודי'. "אני עדיין חבר ליכוד אבל בהקשר המיוחד ובקונסטלציה שנוצרה בתקופת הבחירות, ראיתי לנכון לתמוך ב'בית היהודי'. הפוליטיקה היא דבר פרגמטי ואנחנו מקדמים רעיונות היכן שאנחנו רואים שהם מקודמים. החלטתי לתמוך ב'בית היהודי' כי רציתי למנוע קואליציה של נתניהו עם 'המחנה הציוני'. אין ספק שגם פרישתה של 'מנהיגות יהודית' מהליכוד תרמה להצהרה הזאת".

משפחת שרקי קמה מהשבעה על בנה בבוקרו של יום הזיכרון. שעות ספורות לאחר מכן הרב שרקי כבר התייצב בטקס הזיכרון הממלכתי לנפגעי פעולות האיבה בהר הרצל. בערב הוא הגיע כהרגלו לכותל המערבי, כדי להשתתף בתפילה שיסד שם לפני מספר שנים – תפילה חגיגית ליום העצמאות בנוסח ספרדי. הרב שרקי היה גם הראשון שהוציא לאור סדור ליום העצמאות בנוסח ספרדי. "נוצר מיתוס שיום העצמאות שייך לאשכנזים. כל היחס לספרדים בציונות הדתית נבע כתוצאה ממדיניות של מספר כוחות רבניים שרצו ללכד את הספרדים מבחינה חברתית כדי לתקן עוולות שנעשו, אבל הדברים נעשו לפי הבנתי בצורה בוסרית. הייתה תחושה שהממסד הציוני הדתי הרשמי, היה בעל אוריינטציה אשכנזית מאוד חזקה, ואת זה אני בא לתקן בתפילה הזאת, אבל לא מתוך פלגנות. אני מקפיד שהתפילה בכותל תהיה ספרדית כדי לשבור את המיתוס שיום העצמאות של האשכנזים, אבל ההלל שאנחנו  אומרים שם הוא בסגנון אשכנזי, כי הוא גם סוחף יותר…. פעם קראו למניין הזה 'המניין של הצרפתים' אבל היום מגיעים אליו מהרבה קהילות. השנה הגיע לתפילה גם סגן שר הדתות הרב אלי בן דהן".

שלום שרקי ז''ל צילום: אריק סולטן

שלום שרקי ז"ל צילום: אריק סולטן

הרב שרקי, שמכהן כרב של בית כנסת ספרדי, מצר על האופן הרדוד בו מתנהל השיח העדתי בחברה. "לצערי, מדברים היום על המזרחיות כעל תוספת רגש וחום, וזו בעצם עמדה של מסכנות והתחשבות בעממיות. אני לא רואה את הספרדיות בתור שכזו. אני חושב שיש בספרדיות שדר של נורמאליות. המתחים הפנימיים שעברה היהדות האשכנזית גרמו לעיוותים רבים ולמאבקים בין חסידות להתנגדות בין משכילים לבית המדרש, ובין ציונים לחרדים. הרבה מאוד מתחים הצטברו שם, והם זקוקים למסר של שלמות פנימית והרמוניה. אני חושב שהיהדות הספרדית תורמת את הנקודה הזאת ביהדות הארץ-ישראלית שנבנית עכשיו, וזה מה שכדאי לקלוט ממנה".

בס"ד אייר תשע"ה
אלישיב רייכנר

  אנו צריכים את עזרתכם להמשך עבודתנו. תרום עכשיו!

About noahide

avatar
נתן בר מנהל האתר יש בעיות, שאלות? תכתבו - uniart.net@gmail.com

כתיבת תגובה