חדש באתר

חג הפסח – חג החירות.

מאת הרב אורי שרקי.

חג הפסח הוא חג גדול, הוא החג שגילה לעולם כולו, שהחירות היא דבר אפשרי.

אכן התורה מכנה את מצרים בשם בית עבדים לא רק משום שאנחנו היינו עבדים שם ולא רק משום שמצרים הייתה מלאה בעבדים. אלא בגלל שכל התפיסה המצרית של המציאות, היא תפיסה עבדותית. הרי במצרים כולם היו עבדים. גם העבדים, גם האדונים היו עבדים לפרעה אבל גם פרעה מלך מצרים אף הוא עבד. עבד למערכת, למערכת האלים, והאלים אף הם בעצמם היו עבדים, הם היו עבדים לסדר הטבעי.

אנחנו צריכים לתפוס שהמוסג של אלוהות במצרים הקדומה, הייתה בעצם האללה של כוחות הטבע. בעצם לפי התפיסה המצרית הקדומה אין שום אפשרות של שינוי בעולם. וודאי לא אפשרות של חירות אמיתית. והנה יציאת מצרים הייתה הודעה לעולם כולו שהחירות היא אכן אפשרית. אפילו מתוך אומה של שיעבוד כמו מצרים.

ואכן במה מדובר?, מדובר בארבעה חירויות שלמדנו ממצרים, מיציאת מצרים לפי המסורת של היהדות. אחת החירויות שלמדנו, זו החירות הפוליטית. ששום שלטון בעולם איננו מוחלט. גם לא אימפריה אדירה כמו זו של פרעה. זו חירות מן המלכויות.

החירות השנייה, היא החירות מכוחות הטבע. הרי כוחות הטבע הם העוצרים בעדנו את ההתקדמות הרוחנית והמוסרית שלנו. והנה התברר ביציאת מצרים שכוחות הטבע האדירים, הים, וכל מה שנלווה אליו, כל הדברים האלה הינם מעכבים את החירות שלנו. אם כן ישנה חירות מן הפוליטיקה, וישנה חירות מן הטבע.

ובאופן יותר פנימי יש גם חירות מן היצר הרע. אנחנו לפעמים משתכנעים שאין בידינו היכולת לשנות את הרגלנו. בין שההרגלים האלה הם טובים ובין אם הם חלילה רעים. ואם באמת אפשר להשתחרר מאחיזת הטבע, מאחיזת הפוליטיקה. מדוע שהאדם הפרטי לא יוכל גם להשתחרר מכוחות היצר הרע העותרים אותו, המונעים ממנו את ההתפתחות שלו. אכן, אין דבר העומד בפני הרצון.

ואם כך, אנחנו גם משקיפים על החירות הרביעית העתידה להתגלות לעתיד לבוא. החירות, היא מלאך המוות, אנחנו יכולים על ידי התפתחות נכונה של רוח האדם, של מוסריותו של האדם של שמיעת האדם את דבר אלוהיו. אנחנו יכולים מתוך כך גם להגיע לחירות מוחלטת. גם מהכח הנורא של המוות. זה ההשקפה על תחיית המתים העתידה להיות, שהתחילה ביציאת מצרים.

יציאת מצרים מייסדת את היכולת של ההגדה. הרי אנחנו מספרים בליל הסדר את האגדה של פסח. היסוד של והגדתך לבנך ביום ההוא. המסורת העוברת מדור לדור המשמרת את הידיעה של חירות האדם היא, היא זו שבסופו של דבר מביאה את הגאולה האחרונה, גאולת ישראל, גאולת העולם, גאולת האנושות כולה. כל זה מתחיל על ידי היכולת לספר מדור לדור.

והנה באגדה של פסח אנחנו מוצאים ארבעה אופנים של מסירה. המסירה אל הבן החכם, אל הרשע, התם ושאינו יודע לשאול. בכולם יש אסטרטגיה חינוכית מיוחדת. בכולם צריך לטפל.

מי הוא החכם? החכם הוא איש שכבר מבין באיזה מהלך הסטורי הוא נתון וכל מה שנשאר לו זה לשאול מה עושים. אז אומרים לו את ההלכות. הלכות של פסח. הלכות שגם בני נח יכולים לנהוג בהם מדור לדור.

ואילו הרשע הוא מי שאיננו רוצה להיות שייך הוא מוציא את עצמו מן הכלל, ואז מסבירים לו תראה, נכון, בראשית ההיסטוריה היה אפשר לצאת מן הכלל, אבל עכשיו זהו, ההיסטוריה האנושית הולכת בכיוון של החירות. הינך חופשי לצאת מן החובה להיות בן חורין. הרי זה מה שאומרים לו, אילו היה שם לא היה נגאל אבל עכשיו הוא כאן. לכן הוא נגאל בעל כורחו.

ומהו התם? התם הוא הבן המסוגל לתמיהה. התמיהה היא בסיס חיובי כי דרך התמיהה אפשר להעביר לו כל תוכן חיובי. כגון ללמד אותו בחוזק יד הוציאנו ה' ממצרים.

ושאינו יודע לשאול? מי שאינו יודע לשאול מצווה ללמד אותו לשאול לא צריך לתת תכנים לימודיים או תכנים של אמונה לאדם בלי שהוא קודם כל מזדקק אליהם. לכן השאלה היא הרבה יותר חשובה, היכולת לשאול היא הרבה יותר חשובה מאשר הרצון שלנו להעניק תכנים, להעניק מסורת. קודם כל תלמד את הבן שלך לשאול. אל תפחד מן השאלה. מתוך השאלה הוא יגיע גם לאמונה.

חג שמח!

  אנו צריכים את עזרתכם להמשך עבודתנו. תרום עכשיו!

About אליעזר קקון‬‎

avatar

כתיבת תגובה