חדש באתר

חג הפסח- מגלות לגאולה

מאת הרב אורי שרקי.

חג הפסח הוא החג שבו אנו מציינים את סיומה של גלות מצרים,אי אפשר להבין את עניינו של החג הזה,החג הגדול הזה שעליו אמר הרב קוק שהוא האביב של העולם כולו,שהוא בשורת החירות לכל בני האדם בלי להבין קודם כל מהי הגלות.

כלומר, מדוע היינו צריכים אנחנו העם היהודי לשהות כל כך הרבה זמן בתוך גלות איומה. האם ניתן לומר שזה רק מפני מהחטאים של האומה ממכירת יוסף וכד',קשה לומר,זה לא פורפורציונאלי, לא יתכן שהגלות תבוא,שהיא כל כך ארוכה, כל כך מהותית בהיסטוריה היהודית, הרי חלק גדול מההיסטוריה של העם היהודי בגלות לומר שזה רק בגלל איזה דבר שהוא מקרי בסופו של דבר איזשהו חטא.

המהר"ל מפראג, אחד מגדולי ההוגים של היהדות לפני ארבע מאות שנה הסביר שבעצם הגלות היא חלק מהתוכנית האלוהית בעולם. כיצד הדבר הזה בא לידי ביטוי? זה מפורש בספר בראשית בפרק ט"ו שבו הקב"ה כבר מודיע לאברהם עוד לפני כל חטא, עוד לפני כל נפילה שעתידים בניו להיות בארץ לא להם בעינוי ועבדות "ידוע תדע כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם ועבדום ועינו אותם ארבע מאות שנה".

אם כן הגלות כבר הייתה ידועה בתור חלק מן התכנית ההיסטורית, כמובן גם היציאה מן הגלות בתור חלק מן התוכנית ההסטורית. ועלינו קצת להבין במה המדובר. כשאנחנו מדברים על גלות אנחנו רגילים לנסח את זה באופן קצת שיטחי,אנחנו אומרים שבעצם אומות העולם יושבים כל אומה ואומה במקומה,כל אחת ואחת בארצה, בשפתה תרבותה.ועם ישראל גולה אצל האנשים שנמצאים כבר במקומם. אבל אם אנחנו מסתכלים בסיפור של התורה כפי שהוא מופיע בספר בראשית בפרשת נח, אנחנו רואים בסיפור מגדל בבל עמדה בדיוק הפוכה. התורה מספרת לנו שהאנושות נמצאת בגלות, אומות העולם גלו מן האחדות הקוסמו פוליטית שהייתה בראשית ההיסטוריה ומאז האנושות התפצלה לשבעים אומות. שבעים זה מספר ארכי טיפוסי. ואפשר לאמר שמאז, הלשונות, התרביות גלו מן הזהות האנושית המקורית. כך שאפשר לומר שכל אומה אינה אלא אחד חלקי שבעים, איזשהו שבר, איזשהו ניצוץ של האנושיות הכללית. המצב הזה של פירוד הלבבות בין התרביות האנושיות, הוא מצב קשה מנשוא, אנחנו הרי מעוניינים לגלות את צלם אלוהים שבאדם בכללותו. ואפשר לאמר שהקב"ה שולח את עם ישראל אל הגלות של אומות העולם, כדי שבסופו של דבר להביא לתיקון העולם על ידי קבלת ההשפעות משבעים האומות והשבת צלם האלוהים שבאדם, הצלם המקורי של האדם.

המדרש, המסורת של התורה שבע"פ אומרת לנו שהקב"ה אמר לאברהם דבר קצת משונה, הוא אמר, תראה יש לך שתי ברירות. או שבניך יהיו בגלות, או שבניך ירדו לגהינם. ואברהם העדיף את הגלות על פני הגהינם. הוא אמר עם קצת הומור שנראה אחרי כל מה שהיה לנו בגלות, כל הגהינם שעברנו שמה, שלא כבר ברור מה ההבדל. אבל בסופו של דבר הברירה הייתה או גלות או גהינם. איך להבין את זה קיבלתי מרבותיי שצריך להבין את זה כך, שכאילו הקב"ה אמר לאברהם תראה או שבניך יסכימו להיות בגלות אצל אומות העולם כדי לתקן את העולם, או שהגויים ירדו לגהינם ואז יצטרכו בניך לרדת לגהינם כדי להעלות אותם משם. אז מה אתה מעדיף,שהתיקון יעשה בהיסטוריה או במימד המטה פיזי. העדיף אברהם אבינו שהתיקון יעשה בהיסטוריה. וכיצד הוא נעשה? אנחנו רואים במדינת ישראל דבר מאוד מעניין, אנחנו שבמדינת ישראל אין יהודים, יש יהודים בכל מיני ארצות, יש יהודים בצרפת, בארה"ב, ברוסיה, בתימן, באוסטרליה, בהודו, בכל מיני מקומות יש יהודים. בארץ ישראל אנחנו רואים על כל סוגי היהודים שבאו אנחנו אומרים זה צרפתי, זה אמריקאי זה מרוקאי וכד"ו. כלומר כביכול כל הזהויות האנושיות הלכו והתקבצו דרך שבעים סוגים של יהודים והיהודים האלה נפגשים זה עם זה, ונוצרת זהות סינתטית שמחברת את כל אופני הזהות האנושית כדי להשיב לאומות העולם את הדגם של האדם הכללי. זה בעצם השליחות שלנו. זה התחיל עוד לפני הגלות. הגלות התחילה בירידה של יעקב ובניו לארץ מצרים במספר שבעים נפש, התורה מדגישה את המספר הזה. שבעים נפש כנגד שבעים אומות העולם. אנחנו נזרענו במעמקי האדמה של הגלות כדי להצמיח משם יבול שאותו אנחנו מביאים לארץ ישראל כדי לחבר אותו ומתוך כך להשפיע על העולם כולו. זהו תפקידו של עם ישראל בגלות וזה גם התפקיד של עם ישראל בצאתו מן הגלות.

חג גאולה שמח!

  אנו צריכים את עזרתכם להמשך עבודתנו. תרום עכשיו!

About אליעזר קקון‬‎

avatar

כתיבת תגובה