קורס הכשרת רבנים

מהי החירות האמיתית?

מאת הרב אורי שרקי.

חג הפסח הבא עלינו לטובה הוא חג שהמאורע המרכזי בו הוא ליל הסדר. הלילה שבו אנחנו מספרים את יציאת מצרים, הלילה הזה הוא מאוד משמעותי.

 כתוב: "בכל דור ודור חייב לראות כל אדם כאילו יצא ממצרים…", כך נאמר באגדה של פסח. לא נאמר כל איש ישראל, אלא כל אדם כלומר כל אדם בעולם כולו צריך לראות את עצמו כשותף בתהליך של הגאולה.

עבור עם ישראל זאת הייתה חוויה לאומית קולקטיבית, יצאנו מעבדות לחירות. אבל מזה אנחנו למדנו ללמד את כל בני האדם שהחירות היא אפשרית.

מהי החירות? חירות זוהי היכולת לשבור את התהליך הדטרמיניסטי, החוקיות והברזל שבתוך האדם נתון. גם מבחינה פסיכולוגית האדם צריך להיות מסוגל, והוא אכן מסוגל לשבור את ההרגלים ששובים אותו.

ההרגל הוא בעצם האויב הגדול של האדם.

התורה מלמדת אותנו להיות כל פעם כאילו נולדים מחדש, ויש לנו הזדמנות כזאת בליל הסדר. האדם נולד מחדש. אנחנו ממש יוצאים ממצרים, מן המצרים.

מצרים זאת מילה עברית שפירושה גם מצרים מה שמצר על האדם. ואנחנו בלילה הזה פותחים את הפה, הפה מתחיל לדבר, בעברית הפה שח זה משחק מילים שמבטא את מה שקורה ביום הזה שבו האדם מסוגל סוף סוף להיות נאמן לעצמו, וכאשר אדם נאמן לעצמו הוא מגלה גם שהוא משוחרר כבל בעולם והוא בעצם עבדו של ריבונו של עולם, כל עבדות בעולם מקטינה את העבד, מה שכן זה שהעבדות אל הבורא משחררת את האדם.

כמו שאמר רבי יהודה הלוי "עבדי הזמא כמו עבדי העולם, עבדי עבדים הם. עבד ה' הוא לבדו חופשי" .

כיצד האדם נהיה חופשי? 

בלילה הזה אנחנו אוכלים שני מאכלים מרכזיים. המצה והמרור. המצה היא לחם של בני חורין זה הלחם שבו אין שום שיעבוד לשום ניפוח, ללא שעור – שמרים. זה הלחם הפשוט. האדם שמוכן לחיות חיי פשטות גם מסוגל להיות בן חורים.

המרור, העשב המר מזכיר לנו את מרירות השעבוד. כאן באמת יש מקום לשאלה איך יכול להיות שבלילה שמציין את היציאה מן העבדות לחירות, אנחנו אוכלים מאכל שמזכיר לנו את העבדות?

אולי היה ראוי לילה מקודם לאכל מרור ובלילה שלאחר מכן לאכל מצה? אלא שזה בדיוק מה שאנחנו רוצים ללמד, שהאל ששעבד אותנו הוא בעצמו האל ששיחרר אותנו.

יש אמונת ייחוד אמתית, מונוטאיזם טהור שאילמלא שאנחנו אוכלים את המצה והמרור ביחד, יכולנו לחשוב שיש חלילה אל ששעבד את ישראל ויש אל אחר ששיחרר את ישראל כאילו מלחמת אלים.

לא כך, אנחנו לא חיים בעולם של פיצול פנימי, אנחנו חיים בעולם שבו הכל מאוחד מתוך העבדות, מתוך הקשיים האדם מוצא את הכוחות בסופו של דבר, להשתחרר.

מהו הדבר שמדבק את המצה ואת המרור? יש מאכל שלישי שאנחנו בימינו מנועים מלאכל אותו זה קרבן הפסח, שהוא בעצם מגלה את האחדות בין האחדות לבין החירות, זה קרבן שכל כולו סמל של אחדות. יש לו הרבה מרכיבים שלא ניכנס אליהם כעת, אבל ההלכה היהודית מדגישה בקרבן הזה את צד האחדות שבו שמאחד בין המצה למרור.

בין החירות לבין השעבוד. השה שהוא הקרבן, היה גם נושא של הערצה במצרים. אלוהי מצרים היה השה. והתורה אמרה שצריך לעשות מעשה גבורה.

בשביל להשתחרר צריך לשחוט את אלוהי מצרים. זאת אומרת להשתחרר מן האחיזה אפילו הרוחנית היתרה של התרביות השונות שמונעות מן האדם מלהדבק בה'. אבל התורה לא אמרה רק לשחוט את השה אלא גם בסופו של דבר לאכל אותו. זה מה שצריך לעשות בליל הסדר. כלומר אנחנו צריכים להיות גם מסוגלים להפנים את הערכים של מה שאנחנו בהתחלה דוחים.

האדם בהתחלה דוחה את כוחות החיים שמפילים אותו אל הרע, אבל בסופו של דבר הוא יודע גם אחר כך לעשות סובלימציה. להעלות את אותם הכוחות ולהשתמש בהם לטובה.

במקום שלפני כן הם הביאו אותו לרעה. זה מה שנקרא בתורת החסידות ההמתקה של הכוחות הרעים. ויש כוחות שהם כשהם עומדים לעצמם הם רעים, יש הרבה יצרים באדם. יצרים של תאוות, יצרים של כעס, יצרים אינטלקטואלים. כל היצרים האלה מפילים את האדם. אבל אחרי פעולה של התרחקות של חזרה בתשובה, האדם יכול אחר כך באותם הכוחות ממש להשתמש בהם לעבודת הבורא.

כך שאנחנו לא חיים בעולם מפוצל בין טוב מוחלט לבין רע מוחלט אלא אנחנו חיים בעולם שכולו טוב שמעלה גם את הכוחות שבהתחלה הם רעים והופך אותם לכוחות טובים ובזה אנחנו משתחררים שחרור אמיתי ושלם.

חג שמח!

  אנו צריכים את עזרתכם להמשך עבודתנו. תרום עכשיו!

About אליעזר קקון‬‎

avatar

כתיבת תגובה